יוזמות תעסוקה חדשניות במצפה רמון – עולם עבודה עתידי?

כותבת: רותי ירון- אמבייה מנהלת תכנון פיתוח והערכה בג'וינט ישראל- תבת 

"הרוצה להחכים – ידרים". קיבלנו את עצת חכמינו והדרמנו אל מצפה רמון ללמוד משהו על עולם העבודה המתחדש. ביקרנו בשתי יוזמות תעסוקה חדשות וחדשניות: מקאן ואלי ו-מדבר תשעעשרה.

מאחורי כל יוזמה מבורכת נמצאים קודם כל האנשים, ובמקרה שלנו הנשים. פגשנו שתי נשים, יזמיות מדהימות ומעוררות השראה. מיכל רומי, מנכלי"ת שותפה ומייסדת מקאן ואלי וירדן אברבנאל, מנכלי"ת מדבר תשעשרה.

מקאן ואלי הינה סוכנות פרסום דיגיטלית שהוקמה במטרה לספק תעסוקה איכותית במצפה רמון ומהווה שלוחה של חברת הפרסום מקאן אריקסון. החברה מספקת מגוון שירותים: פרסום, מדיה ורשתות חברתיות, "דיגיטל יחד עם טוב לקהילה" – תעסוקה ותרומה חברתית.

מדבר תשע עשרה – עסק חברתי שהוקם על ידי חנה רדו, מהיזמיות של מקאן ואלי, המספק מגוון שירותים לעסקים: מזכירות, מכירות, עיצוב גראפי. מתאים מאד לעסקים קטנים ובינוניים. כך, עובדים עם מספר לקוחות במקביל – יותר מגוון ופחות שוחק. השירותים ניתנים מרחוק ומאפשרים ללקוח, בעל העסק, להתעסק בעסק ולא באדמיניסטרציה. העסק תופס עצמו כחברתי בשל העובדה שפועל למען פיתוח כלכלי בפריפריה ובכוונתו לחלק רווחים לעובדים ולקהילה.

%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%a2                                 מדבר תשעעשרה
אז מה חדש ומה חדשני?
קודם כל, תעסוקה אחרת. משהו שלא היה כאן קודם. לא עוד עיירה שלמה שפרנסתה תלויה במפעל עוגן אחד. המיזמים האלה מציעים מעסיק הוגן, סביבת עבודה תומכת – עבודה תומכת יכולות, אופק תעסוקתי, יכולות להתפתח לניהול והכרות עם מגוון תחומים.

והחברתיות – כבר לא מילה מלקסיקון אחר. עסק וחברתי הולך ביחד. מצויין. אז גם אם זה לא בדיוק לפי הקריטריונים המגדירים כיום עסק חברתי, המטרות החברתיות והמטרות העסקיות משולבות זו בזו. היטיבה לתאר זאת ירדן המנכלית: "הלקוחות לא משלמים יותר בשביל החברתי. אבל אם זה משתלם כלכלית אז מוכנים לתת לזה עדיפות גם בגלל החברתיות

עולם העבודה החדש בנוי על דרישות חדשות, יותר מיומנויות ופחות מקצועות. היטיבו לתאר זאת במאמר על מיומנויות העתיד חוקרי ה- Institute for the Future for the University of Phoenix Research Institute

מעט מזה גם ראינו במצפה רמון – מקצועיות ולאו דווקא מקצוע. למדנו שאפשר לעבוד במקומות האלו גם אם אין לך הכשרה וניסיון במקצוע הנדרש, אבל יש לך המון מוטיבציה והתמצאות בסיסית בדיגיטל וברשתות חברתיות. את המקצוע לומדים תוך כדי עבודה אבל אחר כך חייבים להיות מקצועיים.

המקצועיות בנויה על מגוון מיומנויות: יכולות בינאישיות גבוהות, שירותיות, מחוייבות וגמישות. במדבר תשעעשרה ראינו איך העובדות עוברות מתחום לתחום לפי הצורך. פעם הן מוכרות קורסים ופעם הן מתמחות במכירת נדל"ן ופעם אחרת הן נותנות שירותי מזכירות.

ומה עם עבודה מהבית? אומרים לנו שהדבר הבא בתעסוקה זה יותר ויותר עובדים פרילנסרים. לכאורה, אם עובדים על מחשב כל היום אפשר היה לעשות את זה מהבית. נכון, אפשר, אבל למדנו שיש רצון לא לוותר על החברה (עסק חברתי כבר אמרנו?). כמו כן, העבודה המשותפת גם תורמת למקצועיות, משפרת את הלמידה ואת המיומנויות. ארגונים המבוססים על למידה מתמדת בונים על למידת עמיתים תוך כדי עבודה. כנראה שיזמי מרחבי הנדל"ן התעסוקתיים הצצים כפטריות אחרי הגשם, זיהו את זה בדיוק. לא טוב היות העובד לבדו. נדרשת החברותא והקהילה.

ויש גם קשיים.
לא קל להפעיל עסק בעיירה דרומית רחוקה. יש מעט עובדים מקומיים פוטנציאליים. אלה שאולי היו יכולים להיות מתאימים לא תמיד רוצים. העבודה קשה ותובענית. נדרש שינוי קהילתי רחב. שינוי תרבותי.

דור הY – הצעירים הנפלאים שלנו… לא תמיד מחוייבים לאורך זמן. אם יש הצעה מעניינת ומפתה יותר, הם כבר שם ולא משנה כמה הושקע בהכשרה שלהם. ככה זה עובד.

העזרה הממשלתית אפשרית, תיאורטית, אבל הבירוקרטיה שבדרך והקריטריונים שלא תמיד מתאימים וגמישים לצרכים האמתיים מקשים על היזמים להנות מהסיוע לו הם זכאים.
מה אנחנו לוקחים אתנו מהחכמה הדרומית של מצפה רמון?
קודם כל את ההשראה. אפשר ואפשר. איך אנחנו תבת, מתחברים ליוזמות מבורכות כאלה ואחרות. חזרנו מהורהרים: אולי יש לנו תפקיד בהנגשת כלים ממשלתיים. להציף את הנושא לגורמים בממשלה. כבר עשינו פעולות דומות בעבר. יש לנו את היכולת להביא את הידע למעסיקים.
שינוי תרבותי אפשרי. אנחנו מכירים את זה מפעילות שלנו בקהילות שונות.
וכמובן, עלינו להערך להכנת משתתפי התכניות לדרישות התעסוקה החדשות.

לכל נביאי הזעם החוששים ממה שהטכנולוגיה מביאה עמה אל עולם התעסוקה, אז למדנו שניתן לתת שרות מרחוק אבל עדיין לשמור על הקשר האישי. לא מעט מהלקוחות מחפשים את האדם שמאחורי המכונה. את האישה שמאחורי המחשב.
ולאלו החוששים כי הטכנולוגיה תגזול פרנסה ותעמיק את הפערים, הנה עוד דוגמה שבה ההתפתחות הטכנולוגית מביאה עמה הזדמנויות חדשות ומסייעת דווקא לצמצום הפערים במקרה הזה בין מרכז ופריפריה.

בתZוZה מתמדת – פורום הדרכה דצמבר 2016

כותב: רפאל הבר  רכז הדרכה בג'וינט ישראל-תבת תחום חרדים


בס"ד
התאספנו שם כעשרים א/נשים על קו התפר הבין דורי בין X ל-Y ממוצע של 'אמצע הדרך' כזה. הנושא היה 'עולם עבודה משתנה'. או או משתנה… הבוקר נפתח בהרצאה של דנה מ'דנה ונועה תעשו לי קריירה' על מאפייני תעסוקה של דור ה-Y. ההרצאה נפתחה בשאלה/בקשה 'למי יש מטען…?' זה היה כל כך אותנטי וכל כך תאם לתוכן ההרצאה. כן, כך נראים צעירי דור ה-Y, תמיד על סוללה מהבהבת, חייבים להספיק להגיב לעוד פוסט, להעלות עוד תמונה לפייסבוק תוך כדי ההרצאה, לכתוב הודעה אחרונה בקבוצת הווטצאפ, ועוד אחת אחרונה ואז לרוץ למשהו בדרך למשהו הבא.
ברמת התוכן, היו בהרצאה חידושים מינוריים, אך ברמת ההמחשה זו הייתה המחשה מעולה. קצב דיבור, מיצוב עצמי, שפה עכשווית ושימוש נונסטופ ברשתות חברתיות. דיבור ספונטני על הספקים של 6 או 7 מקומות דיור, 11 או 12 מקומות עבודה, זאת בלי לחשב את העבודות הכפולות תוך כדי. קושי בהגדרת תפקיד נוכחי, כמו גם זה שקדם לו. ההרצאה שולבה באמירות, "עובדים ב…. לא יהססו לעבור את הכביש למתחרה תמורת חמש מאות ₪ נוספים בחודש", "לפני שאני מראיינת מועמד אני קודם כל לומדת עליו בפייסבוק". "טרנד חדש שהגיע אליכם, תדעו שהצעירים יותר = דור ה-Z, כבר לעסו אותו והוא עבורם היסטוריה".
קצב הלב של הקבוצה עלה וירד, לרגעים הייתה אווירה משעשעת, פשוט נהנו מהדוגמאות. אך פעמים הייתה אווירה טעונה. מין התכנסות פנימית לחשיבה, "איפה אנחנו בכל הקטע הזה..?! ברמה האישית, כמה רחוק נשארנו תוך זמן כל כך קצר…" הדהדה בחדר השאלה, "האם זה להיות או לחדול? האם אכן כדי להיות עדכני ומותאם לעולם העבודה המשתנה עלי להשיל את הרגליי הקודמים ולהתמכר לרשת החברתית??? ואולי לא?", עלה הקול החרד משינוי וניסה להתחבא בצל של תקוות, "אולי רק ההייטקיסטים הם דור ה-Z, וזו קבוצת מיעוט! אולי גם לא נדרשים מאתנו כל כך הרבה שינויים והתאמות, כי המשתתפים שמגיעים לתכניות הם אוכלוסיות מוחלשות שלא דוברות את השפה הזו".
הקטע הבא המחיש זאת יותר: תמי הציבה לנו אתגר 'שוק', כל אחד צריך לחשוב על שרות יצרני שהוא מסוגל למכור לאי מי מחברי הקבוצה – שרות שלא קשור דווקא לעבודתו היום יומית. כן חברים, זהו עולם העבודה המשתנה, אתה עובד בעבודה X וללא כל סתירה אתה גם מוכר שירות Y לאדם Z – כמובן דרך הרשת החברתית.
אז זהו זה, עולם העבודה משתנה, כאן ממש לנגד עינינו הוא משתנה, תוך כדי שאתם קוראים את הבלוג הזה. הוא בתZוZה מתמדת, לנו נותר לחשוב על התאמות. התאמות של תכניות התעסוקה לדור הZ. התאמות של תכנים ודרכי הוראה רלוונטיים לדור הZ. התאמות של תפישות/ערכים/מענים, ומה לא…

 

ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?

במסגרת ניסוי חדש ומרתק בבירת הסטארטאפים העולמית בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נבחרו 100 משפחות מסן פרנסיסקו, המאופיינות ברקע סוציואקונומי מגוון, וכל משפחה תקבל 1,500 דולר לחודש, לחשבונה האישי ללא כל התניות מוקדמות. בני המשפחה יוכלו לבחור כיצד להשתמש בכסף כאוות נפשם. להפסיק את עבודתם העכשווית, לבלות את זמנם בים, להפוך ליזמים, להמר להתנדב או לבחור בכל מהלך משנה תעסוקה וחיים כרצונם. הניסוי מבקש לבחון האם וכיצד השתנו חייהם של היחידים והמשפחות כאשר הם פטורים מדאגה להכנסה מינימלית לצרכי מחייה.

יוזם הניסוי הוא סם אלטמן, יהודי אמריקאי בשנות ה 30 לחייו, והרוח החיה מאחורי מאיץ הסטארטאפים הגדול והמצליח Y COMBINATOR.

אלטמן נחשב כיום לאחד מעמודי התווך של עמק הסיליקון ומאיץ הסטרטאפים שהקים כבר הצמיח כמה וכמה חברות סטארט-אפ ששוויון נאמד במיליארדי דולרים. להתקבל לתוכנית של Y COMBINATOR – קשה יותר מאשר להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יוזמתו בתחום התעסוקה חריגה מאוד בנוף העסקי והיזמי של העמק הממוקד בגיוס ובאקזיט הבא, אך מבטאת הלך רוח של אחריות תאגידית לתוצרי אי השיוויון הכלכלי והמתח החברתי ההולך ומתגבר בארה"ב.

Y Combinator יהיה הגוף שיוביל את ניסוי ה "הכנסה הבסיסית לכל" למעשה יהיה זה הגוף העסקי הראשון שיתנסה בתחום זה בארה"ב. על פי הממצאים מהפיילוט, יוחלט על אופן הרחבת הניסוי והמחקר לאלפי משפחות מכל רחבי ארצות הברית. גם אלפי משפחות אלו תקבלנה הכנסה בסיסית קבועה לתקופה של חמש שנים, חופשיים לגמרי מהתחייבות כלשהי. אלטמן מתחייב כי הצ'קים ימשיכו להגיע גם אם משפחה המשתתפת בניסוי החליטה להגר לגואם.

בתחילת השנה גייס אלטמן לעבודה את אליזבת רודס, חוקרת חשובה ומוערכת מאוניברסיטת מישיגן, שעסקה בין השאר בדרכים להקלת העוני במזרח אפריקה. רודס נתבקשה להבנות, להוביל ולבצע הערכה מתמדת ורב שנתית של כל היבטי הניסוי. אז מה עומד מאחורי הניסוי? אלטמן מעונין להבהיר שלא מדובר במהלך הנובע מאידיאולוגיה סוציאליסטית של "הכנסה שווה לכל ללא קשר לתשומות", בסגנון המשטר הקומוניסטי שעסק בעיקר בהגבלת תקרת ההכנסות וההישגים. אלא במהלך מחושב של יזם שנהנה מעושר יחסי ומעונין לקדם סוג של מעורבות חברתית ואחריות תאגידית של בעלי ההון הנהנים מן השפע של זמננו לכיסוי הוצאות רצפת הקיום המינימלית לכל האוכלוסיות החלשות בחברה. לטעמו חשוב שכל אזרחי המדינות יוכלו להתקיים בכבוד בחברה שבה יצוצו עוד ועוד מיליארדרים ואף טריליונרים. בעזרת הניסוי הוא מקווה לשפוך אור על אותם מקרים בהם החופש מעיסוק קיומי בהכנסה מפנה את המרץ לבניית אופי, לחינוך ולהשכלה, ליזמות ולמוטיבציה לצמיחה אישית שבכלכלה מרובת אבטלה טכנולוגית, חיוניים ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

לדעת אלטמן, הממשל הפדרלי איננו מפנים את קצב השינויים, ולכן הניסוי שלו איננו מייצג מצב תיאורטי היפותטי לעוד זמן רב. בעתיד הנראה לעין, כך צופה אלטמן, יצטרכו הממשלות לשנות את מבני תגמולי הרווחה ולתת קצבאות של הכנסה חופשית לכלל הציבור, שכן האבטלה תגיע לממדים קיצוניים שלא מוכרים כיום. חשוב לו, אם כן, לפרוץ דרך עם ניסוי שיהנה מגמישות ביצועית של עסק, שמתכנן ומבצע במהירות גבוהה ועם גמישות לשינויים כדי לרדת לעומק הענין ולהבין במוקדם מה קורה מבחינה חברתית ,כלכלית ותעסוקתית כאשר אנשים מקבלים הכנסה חופשית והם פטורים מהצורך לעבוד כדי להתקיים. ככל שמדובר ביזם סידרתי ומצליח אפשר גם לסמוך עליו שמתוך העיסוק בדאטה שיאסף בניסוי ומתובנותיו יוכל כבר להצמיח כמה סטארטאפים רלוונטיים.

אגב, בישראל החל שיח ראשוני בנושא "ההכנסה הגלובלית הבסיסית לכל" ובעולם יש מדינות בהן כבר יש פעילות רבה בכיוון זה, למשל בקנדה בפינלנד ובאלסקה.

בשוויץ, לעומת זאת, נדחתה במשאל עם ההצעה לחלק לכל התושבים 2,500 פרנק בחודש

היזם והמליארדר אלון מאסק סבור כי הכנסה גלובלית בסיסית היא מהלך בלתי נמנע בשל האוטומציה הגוברת ולהבנתו היא ככל הנראה הפתרון הנכון לתוצאות האוטומציה והאבטלה הטכנולוגית.

בזמן האחרון מצטרפים עוד ועוד יזמים ודמויות משפיעות מעמק הסיליקון לתמוך ביוזמת ההכנסה הבסיסית לכל.

אז מיהו ה"סם אלטמן" של ישראל? האם גם בישראל ירים תאגיד עיסקי את הכפפה ויערוך ניסוי דומה? מה צריך לקרות כדי שגם ממשלת ישראל תיכנס לתחום ותבחן באמצעות הביטוח הלאומי מודלים עדכניים של תגמול בסיסי לכל, בעידן של שינויים מאיצים בנוף התעסוקה?

תמצית ממצאי דו"ח חדש של מקינזי העולמי אודות ה Gig Economy

אחד ממוקדי השיח אודות עולם התעסוקה המשתנה קשור במיגזר העובדים העצמאיים והפרילנסרים. בשנים האחרונות חוקרים ומכוני מחקר בוחנים מגזר זה כנייר לקמוס המבטא תהליכים ושינויים רבים בנוף המשתנה של עולם התעסוקה. יותר ויותר עובדים ומובטלים מצטרפים למליונים שכבר מתפרנסים באופן מלא או חלקי מעבודות פרילנס ו"כלכלת הענן". הביטוי GIG ECONOMY מציין מעבר של מליוני עובדים ממשרות מלאות ותפקידים מוגדרים, לפרילנסרים ועובדים עצמאיים המבצעים משימות, פרויקטים ויוזמות זמניות. הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות לעובדים עצמאיים לבטא כישרון ולהפוך תחביב צדדי לפרנסה, להציע שירותים תמורת שכר, למכור ידע או מוניטין והשפעה, לגייס ממון מן ההמון, לסחור במוצרים קימים או חדשים, להציע ערך לארגון בלא לכונן יחסי עובד-מעביד לאורך זמן ועוד. דוח חדש ומקיף של פירמת מקינזי העולמי שיצא השבוע מעלה כמה ממצאים מרתקים הראויים לשימת לבנו כעוסקים בתחום התעסוקה:

  1. כ- 162 מליון מפרנסים באירופה ובארה"ב הם מפרנסים עצמאיים במשרה חלקית או מלאה (כ 20 עד 30 אחוז מכח העבודה הכללי)

2.נסקרו 8000 מפרנסים ועורכי המחקר סיווגו אותם בארבע קבוצות מרכזיות :

סוכנים עצמאים (free agents), משתכרים עיתיים (casual earners), נכפים (reluctants) ונצרכים (financially strapped). הסוכנים העצמאיים הם העצמאיים הקלאסיים, אלו שבחרו להיות עצמאיים ועיקר הכנסתם היא מעיסוקם זה והם מהווים 30 אחוז מכלל המתפרנסים העצמאיים. המשתכרים העיתיים הם משלימי ההכנסה העושים זאת מבחירה והם מהווים 40 אחוז, הנכפים, הם עצמאיים שאמנם הכנסתם המרכזית היא מעבודה עצמאית אך היו מעדיפים להיות שכירים והם מהווים 14 אחוז מכלל העצמאיים וקבוצת הנצרכים שנאלצים להתפרנס מעבודה עצמאית בשל מחסור והם מהווים 16 אחוז מכלל העובדים העצמאיים.

888888888888888

3. רוב מוחלט של המתפרנסים העצמאיים מדווחים על שביעות רצון רבה מעבודתם וזו גבוהה יותר מרמת שביעות הרצון של עובדים שכירים במקומות עבודה מסורתיים. הרכיב המרכזי בשביעות רצונם הוא השליטה על הזמן והגמישות.

4. העבודה העצמאית תורמת תרומה חיובית ומשמעותית לכלכלה. בהעלאת ההשתתפות בכח העבודה, במתן הזדמנות למובטלים ובהגברת הפרודוקטיביות של המפרנסים והצרכנים.

5. יותר ויותר יחידים וארגונים מפיקים תועלת רבה מן הגמישות הרבה והמגוונת של כח העבודה העצמאי הזמין, המעניק שירותים במנעד רחב ביותר.

6.הפלטפורמות הדיגיטליות מגבירות ומעצימות יכולות ומגמות אלו. החיבור בין מזמין לנותן שרות נעשה קל ומהיר.

7.עם זאת, ישנם כמה אתגרים הדורשים התיחסות ממשלתית וחברתית בעיקר בתחום תנאי התעסוקה של העובדים העצמאיים: הטבות סוציאליות (בעיקר ביטוחים), אמצעים להגנה מפני העדר תשלום עבור עבודה, הבטחת הכנסה בסיסית, הכשרה והכרה בהשכלה ובמיומנויות.

מחברי הדוח מצינים כי כח העבודה העצמאי נמצא במגמת עליה והתרחבות ובעשור הקרוב צפוי להגיע לכדי 40 אחוז משוק העבודה הכולל.

ע"פ נתוני משרד הכלכלה משנת 2014 יש בישראל  504,224 עסקים אשר 99.5 אחוז מהם הם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל של 100 מועסקים. מתוך כלל העסקים הקטנים והבינוניים הללו מספר העצמאיםללא מועסקים) עומד על 254,377 עצמאים, המהווים בעצם  50.4%  מהמגזר העסקי, ומחזורם העסקי עומד על 58.5 מיליארדי ₪ שהם  7% מהמחזור במגזר העסקי

בישראל.

את מגמת העליה וההתרחבות בעולם ובישראל אפשר לראות גם כתופעה חברתית תרבותית וגם כהשפעה טכנולוגית. ניתן למנות את הצטרפותם של המילאניאלז לשוק העבודה והעדפתם לעבוד כיזמים עצמאים, את הצורך  של עובדים שכירים רבים וכן גימלאים בהשלמת הכנסה שמאז המשבר הכלכלי ב 2008 התגבר,  וכן את זמינותן של הרשתות החברתיות ויכולתן לחבר בין פרילנסרים, נותני שירותים מקצועיים לבין ארגונים וצרכנים.

כיום עצמאים רבים בישראל נמצאים בתנאי נחיתות מול שכירים ומאוגדים אחרים ראו למשל הבדלים מרכזיים בטבלה הבאה:

67676676767u

 

בנוסף עצמאים רבים מלינים על תנאי תשלום של שוטף 30\60 ואף 90 יום ויותר כסטנדרט המקובל במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים לתשלום בגין עבודתם וכן תשלומי ביטוח לאומי גבוהים באופן יחסי– במדרגה הכי נמוכה זה כמעט 10% מההכנסות, ובכל המדרגות אין התחשבות בשום פרמטר סוציאלי (מצב משפחתי, ילדים וכו').

בהינתן שבשנים הבאות שוק התעסוקה יכלול ניידות גבוהה בין משרות ופרויקטים וכן פיטורין נרחבים של בעלי מקצועות שהטכנולוגיה תייתר את נחיצותם למשק, ראוי שממשלות יקדימו להערך ולהקדיש מחשבה ותמריצים לכח העבודה העצמאי העולה, הצפוי להיות למרחב הכלכלי החדש שיקלוט את הדף השינויים הרדיקליים של נוף התעסוקה המשתנה במהירות לנגד עיננו.

 

מדוע אמאזון בעד קיצור יום העבודה?

חברת אמזון דיווחה לאחרונה על ניסוי שבמסגרתו תעבור קבוצת עובדים לשבוע עבודה בן 30 שעות בלבד. במהלך הניסיוני תשתתף קבוצת עובדים מהמחלקה הטכנית של מחלקת משאבי האנוש. בימים שני עד חמישי יתחיל יום העבודה מהשעה 10:00 בבוקר ויסתיים בשעה 14:00 בצהריים. סך של 14 שעות נוספות (שישלימו את 30 שעות העבודה השבועיות) יחולקו בצורה גמישה, על פי העדפתו של העובד. בתמורה ללוח הזמנים הגמיש יקבל העובד כ 75% אחוזים משכרו הנוכחי בתוספת הטבות מלאות.

אמאזון לא לבד

חברת אמאזון איננה לבד בנסיונה, למצוא חלופות ליום העבודה המקובל של 9 עד 5. גם חברת בראת' השבדית, העוסקת באופטימיזציה של חיפוש באינטרנט, בחרה לקצר את שעות התעסוקה של העובדים. החברה דיווחה על מעבר לימי עבודה של 6 שעות במקום 8. העובדים ימשיכו לקבל את מלוא שכרם.

אז מה עומד מאחורי השינוי וההתנסות? מדוע חברות כמו אמזון ובראת' משנות את מבנה יום העבודה? בכירים באמזון נימקו את השינוי בכך ששבוע העבודה המסורתי איננו מודל המתאים לכולם. לאמאזון 270,000 עובדות ועובדים בכל העולם. כח העבודה בחברה מגוון מאוד, ונראה כי עדיף שלוח הזמנים של העבודה יהיה מותאם לצרכי העובדים ולא מוכתב מראש.

הסבר נוסף לשינוי בשעות התעסוקה סיפק מנכ"ל חברת בראת' השבדית. המנכ"ל הסביר שאיש אינו יכול להישאר יצירתי וממוקד לאורך זמן. מחקר פנימי של החברה העלה שעם המעבר ל-6 שעות עבודה ביום במקום 8, פריון העבודה לא ירד אלא השתפר. מסתבר שלעומת עובדים בחברות דומות עובדיה של חברת בראת' עושים יותר, בפחות.

עובדים יותר – חולים יותר

לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר בכתב העת הרפואי היוקרתי לאנצט שכלל כ-600 אלף עובדות ועובדים. מהמחקר עולה כי ישנם יותר סיכונים בריאותיים בקרב אלה שעובדים שעות ארוכות לעומת אחרים – שעובדים פחות. במיוחד חשופים לכך עובדים ששבוע עבודתם מבוסס על 55 שעות ויותר. רמת החשיפה שלהם למחלות שונות בהן שבץ, בעיות לב, לחץ דם ואפילו סוכרת, נמצאת במתאם גבוה עם ימי עבודה ארוכים.

אולם יש גם דעות נוספות. פרופ' אלארד דמבה מאוניברסיטת אוהיו חולק על ממצאים אלה. במאמר שפרסם בתגובה למחקר, קובע דמבה ששבוע עבודה מקוצר ודחוס של 4 ימים מעלה את הסכנה להיפגעות מתאונות הנובעות מלחץ ופזיזות ובמובנים רבים המתח שבו מזיק לבריאות לא פחות מעבודה מאומצת של שבוע מלא.

אז מה מומלץ לעובדים ולמעסיקים? פרופ' לוני גולדן מאוניברסיטת פנסילבניה ממליץ על שיחה בגובה העיניים בין המעסיק לעובד והתווית שבוע עבודה על פי הצרכים – לא ארוך מדי ולא קצר מדי. שבוע עבודה כזה צריך להיות במתווה הזהב – מצד אחד פריון גבוה עבור המעסיק, מצד שני, בריאות טובה עבור העובד.

מה דעתכם בנושא? האם אכן מוטב לקצר את ימי העבודה? איזה מנגנון יוכל לסייע להיערכות נכונה במקצועות השונים?

 

מודלים של הכשרה דינמית בעידן של מחסור בעובדים מיומנים: כתבה אינה סולטנוביץ'

פוסט זה נכתב בהמשך לפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של משרד העבודה האמריקאי.

Apprenticeship ("למידה שולייתית" או "חניכות") היא שיטה להכשרה מקצועית, המתפתחת בשנים האחרונות בעולם ונחשבת כמגבירה של מוביליות חברתית. שיטה זו מיועדת לתת מענה לצרכי המעסיקים הזקוקים לעובדים מיומנים, לצמצם את הפער ההולך ומתרחב בין המיומנויות של האוכלוסיה הנכנסת לשוק העבודה לבין המיומנויות הנדרשות בענפים ולסיוע ביציאה מעוני של אלו אשר אינם עובדים או עובדים בשכר נמוך. מקורות שונים בכלכלה האמריקאית מצביעים על כך כי בשנים האחרונות אפשר לציין בבירור כי שיטה זו להכשרה תעסוקתית, משיגה תוצאות חיוביות משמעותיות למעסיקים, למועסקים ולמשק כולו.

הנשיא אובמה הכריז בשנת 2014 על תוכנית להכפלת מספר המוכשרים ב"חניכות" בעבודה כחלק מהתאמה לדינמיקות של שוק העבודה במאה ה 21. משרד העבודה האמריקאי יישם מדיניות שהגדילה ב 75,000 את מספר המשתתפים בתוכניות אלו וזהו המספר הגדול מזה עשור בתחום. זאת ועוד, המשרד מצהיר כי כבר השקיע 175 מליון דולר והשנה יוסיף וישקיע 90 מליון דולר ביוזמות שיגבירו מגמה זו.

גם בישראל, מודל החניכות תופס תאוצה. ג'וינט ישראל – תבת והאגף להכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה מובילים בימים אלה את תכנית הפיילוט סטארטר, במטרה לבסס מודל הכשרות בחניכות מבוגרים שיוצע לציבור על ידי הממשלה. במסגרת התכנית, שבסופה יקבל החניך תעודת מקצוע, תכנית הלימודים נלמדת בחלקה במכללה ובחלקה מועברת על ידי חונך בעסק תוך כדי עבודה בשכר. הסטודנטים זוכים במסגרת התכנית גם להעשרה בתחום הכישורים הרכים והמיומנויות הנדרשות להצליח במקום העבודה. עד כה נפתחו הכשרות בתחומים שונים כגון, , מתכת, פלסטיק, מקצועות הרכב,קונדיטאות ועוד. בתכנית, שיצאה לדרך בתחילת 2016 ונמצאת בשנת פיילוט, נפתחו עד כה 11 קורסים ומשתתפים כבר 176 סטודנטים ו- 60 מעסיקים.

רפי רובין- מעסיק המנהל את מחלקת הקונסטרוקציה במפעל JABIL שמייצר מכונות דפוס תעשייתיות ומכונות לתעשיית המוליכים למחצה.  התייחס לצורך בתכנית ולתכנית עצמה, "כיום חסרים הרבה מאוד בעלי מקצוע, אך מצד שני גם אלה שהולכים ולומדים מקצוע מתקשים להשתלב בגלל היעדר הניסיון. התכנית נותנת פלטפורמה עבור אותם אנשים- מכניסה אותם לענף והם מתמקצעים תוך כדי למידה. כולם יודעים שאין כמו עבודה מעשית כדי ללמוד מקצוע ולהשתלב בו, ומצד המעסיק זוהי דרך מעולה להכשיר ולגייס אנשים לתחום".

אולם המהפכה השקטה והמענינת של השנים האחרונות בתחום סוגי ההכשרה המקצועית מתרחשת דוקא במגזר תעשיות ההי טק שם קצב ההאצה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמיומנויות הנדרשות מחייב גמישות ויצירתיות בשיטות ההכשרה. שיטת הכשרה בחניכות שבעבר אפיינה רק מגזרי תעשייה מסורתיים חדרה היום גם לתעשיית ההי טק, לתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת, הבריאות והאלקטרוניקה.

לצד שיטת החניכות נכנסו גם מודלים של On The Job Training ובעת האחרונה גם מודל של "טירונות" מרוכזת – BootCamp

121212

מסתבר שקצב השינויים של פיתוח הטכנולוגיה גרם לפערי מיומנויות בעייתיים ביותר בין דרישות וביקושי השוק והתעשיה, לבין יכולות ומיומנויות המשאב האנושי הבוגר את התוכניות האקדמיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה. מהנדסי מחשבים למשל, שלמדו 4 שנים בקולג'ים יוקרתיים מגלים עם יציאתם לשוק כי חלק ניכר ממה שלמדו בשנים האחרונות (בעלות כספית עצומה) לא היה כה רלוונטי לשוק ומה שהיה רלוונטי כבר השתנה וכי הם נדרשים ללמוד תחומי ידע חדשים ובעיקר שפות תיכנות חדשות לגמרי שגם הנדסאים שסיימו שנת לימוד מזורזת ועוד ננו-קורס ייעודי של התעשיה, קרובים יותר מהם לצרכי השוק וליכולת השתכרות טובה.

זאת ועוד, למידה תוך כדי עבודה (Learn as you Earn)הפכה להיות חלק ממערך הלמידה המקוון של כל ארגון טכנולוגי גדול. סיסקו למשל מחזיקה אקדמיה מקוונת בה מוכשרים עובדים חדשים להכיר את סיסקו מוצריה וכן תחומי ידע מקצועיים ומעשיים הרלוונטיים למילוי תפקידם. האקדמיה המקוונת ששמה- NETACAD- פתוחה אגב לעולם וכל מי שנרשם אליה ומוכיח עמידה בדרישות הקורסים נמצא כבר למעשה בתוך סביבת ההשמה של יחידות משאבי האנוש של הארגון העוקבות אחר הישגיו. בשל הביקוש הגבוה והדינמי , גורמים רבים בתעשיית ההי טק מדלגים על הצורך בבניה ואחזקה של סביבות לימוד מקוונות משלהם ומאמצים קורסים ספציפיים מסביבות למידה איכותיות קיימות כמו : Coursera, EDX, Udacity   ועוד. בסביבות אלו אגב ניתן לשלב בלמידת העובד החדש גם קורסים מקצועיים תשתיתיים ומשמעותיים וגם קורסים של כישורים רכים נלווים הרלוונטיים לעולם התעסוקה במאה ה 21.

אגב, אין זה אומר שהכשרה בשיטות אלו מתאימה לכל מעסיק ומועסק ובכל מצב ואין זה אומר שהן מייתרות את הלמידה האקדמית. תוכנית הכשרה עדכנית כוללת זמן איכות של למידה ישירה מעובד-שהוא מנטור המלמד את החניך כל מה שנדרש למילוי התפקיד בדגש כאמור על פיתוח המיומנויות הרלוונטיות אך בתמהיל הלמידה הכולל משולבת גם למידה מקוונת המשלימה פערי ידע תיאורטיים הניתנים ללימוד גם ממקורות אחרים זולת המנטור.

בישראל, תופעת ההכשרה במודל של טירונות-בוטקאמפ מראה ניצנים ולצידה גם תוכניות חניכות למבוגרים ותוכניות  Near Shoring  .

למשל, חברת Verisense מהר החוצבים בירושלים, מבצעת ווריפיקציה של שבבים כקבלן עבור חברות היי טק מובילות. שלב הווריפיקציה הוא שלב קריטי בחיי השבבים אשר לרוב מבוצע על ידי מהנדסים, אך Verisense פיתחה מודל ייחודי שבו היא מעסיקה חרדים ללא ניסיון תעסוקתי קודם או תואר אקדמי. המתקבלים זוכים להכשרה אינטנסיבית על ידי מומחי תוכן בחברה ולאחר מכן נחנכים על ידי מהנדסי חומרה. החברה זוכה בעובדים נאמנים בעלות נמוכה מזו של מהנדס חומרה והעובד מקבל הכשרה טכנולוגית ומשרה בשכר גבוה מהממוצע במגזר.

שיטות ההכשרה המגוונות הללו, שחלקן מהוות חידוש בתחום ההי טק, מסייעות לשוק העבודה להתמקד במיומנויות הישירות הנדרשות למילוי המשימה היצרנית. השיח בשוק העבודה עוסק פחות ופחות בתיאורי תפקיד ויותר במיומנויות המעשיות הנדרשות למילוי המשימות המשתנות תדיר ואלו מתכתבות היטב עם הגמישות המאפינת את צורות ההכשרה החדשות. בשוק העבודה העתידי יעלו ויצליחו הסתגלנים. אלה אשר ישכילו לשמור על עדכניות הידע והמיומנויות המשתנות של שוק העבודה באמצעות תוכניות הכשרה גמישות ומותאמות אישית.

מהפכה לטובה: 140 שנים של נתונים מראים – הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה. כתב: אנדרס קוקווקא

"900 אלף משרות ייעלמו ב-20 שנה הקרובות בעקבות חידושי הטכנולוגיה והרובוטיקה…", כך שמענו לא מזמן. כל העיתונים ותכניות הטלוויזיה דיווחו על כך וניתחו את הממצאים. גם אנו בתבת שמענו את התחזית הזו, ואנו ממשיכים לבדוק ולנסות להבין buy-trusted-tablets.com מה אפשר לעשות.

מאמר מעניין זה, באתר הגרדיאן, מתאר מחקר שנערך על ידי כלכלני חברת הייעוץ דלויט. המחקר מבוסס על תוצאות מפקד האוכלוסין שנערך באנגליה ובוויילס מאז 1871, ולפיו טכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה.

הסטנדרט בכל העולם אומר שכל משרה טכנולוגית יוצרת שלוש משרות נוספות בתחומים שונים, למשל, עובד טכנולוגיה יספק עבודה לגננות, מכונאים, אינסטלטורים וכדומה. מנוע הטכנולוגיה מושם לפעולה בשווקים שונים בתור הבסיס לפיתוח הכלכלה ושיפור רמת החיים. כך עשו שכנינו ברשות הפלסטינאית, ב-2013 אמנם רק 4,500 איש עבדו בתחום הטכנולוגיה, אולם התרומה ל-GDP גדלה מ-0.8% ב-2008 ל-5% ב-2010. אנו נראה תופעה דומה בדרום הארץ בעקבות השינוי העובר על באר-שבע וסביבתה בהכרזתה כבירת הסייבר של ישראל.

על פי המאמר, "מכונות וטכנולוגיה יחליפו את העובדים במשימות החוזרות ונשנות והמייגעות יותר, אבל נראה שביטול הצורך בעבודת אדם לא קרוב מאשר בכל זמן אחר ב-150 השנים האחרונות ."111111

בזמן שמשרות קשות פיזית, מסוכנות ומשעממות ירדו, המחקר מצטט "שינוי עמוק", עם הסבה של  כח העבודה מתפקידה ההיסטורי, כמקור כוח גלם, למטפלים, לחינוך ולשירותים לאחרים.

המחקר מצא שבאנגליה, בשני העשורים האחרונים, הייתה עליה של 909% במקצועות עוזרים סעודיים, אחיות, וכדומה.

באותה תקופה היה גידול של:

  • 580% בעוזרי הוראה
  • 183% בעובדי רווחה ועובדים בקהילה
  • 168% במטפלים בבית

אבל גם ירידה של:

  • 57% בקלדניות
  • 50% במזכירות
  • במגזרים שונים: רפואה, חינוך ושירותים -הטכנולוגיה שיפרה את התפוקה והביאה להתייעלות בזמן והגדילה את מספר המועסקים במגזרים אלו. למשל, ב-1871, היו באנגליה כ-9,382 ראוי חשבון, והיום אחרי 140 שנה, המספר יש כ-215,678 מועסקים בתחום.הטכנולוגיה גם שינתה את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה ע"י כך שגרמה לירידה במחירים של מוצרי צריכה שונים כגון, טלוויזיות, מכוניות, מחשבים, ביגוד ועוד. 55555555הדו"ח מסיים עם פרט משעשע המציין ששיפור רמת החיים של האנשים והעלייה בהכנסה הביאה לגידול בהוצאות אישיות, כמו למשל הוצאות על ספרים ומספרות. בעוד בשנת 1871, היה מספרה או ספר אחד לכל 1,793 אזרחים של אנגליה וויילס, היום יש אחד לכל 287 אנשים.האם מה שנכון למשק האנגלי נכון גם למשק הישראלי בהקשר זה? כיצד צריך להיערך עכשיו כדי למצות את יתרונות השינוי התעסוקתי שמחקר דלויט מצביע עליו ומה צריכה להיות המדיניות התעסוקתית כלפי מי שבכל זאת לא מצליח לעבור את השינוי הנדרש?אישית האנגלים לא נראים לי יפים יותר היום מאשר בעבר, אבל זה כבר לא קשור לטכנולוגיה!!

מחקר לכבוד חג העבודה האמריקאי

לכבוד חג העבודה האמריקאי 2016 (Labor day) החל היום , פרסם אמש מרכז המחקר היוקרתי PEW , נתונים ומגמות עדכניים אודות שוק העבודה האמריקאי המונה 150 מליון עובדות ועובדים. מגמות אלו מעוררות למחשבה ולהשוואה ביחס לשוק העבודה הישראלי.

 

להלן עיקרי הממצאים:

 

1.מספר העובדים המאוגדים בארגוני עובדים הצטמצם בעשור האחרון בכמעט חצי.

2.הזכות להתאגדות דווקא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ההולכת ומעמיקה.

  1. רוב המועסקים האמריקאים עובדים בסקטור השירותים.
  2. כ- 15 מליון אמריקאים הם עצמאיים (self employed) והם המעסיקים הישירים של עוד כ- 30 מליון עובדים ובסך הכל מהווים 30% אחוז מכח העבודה האמריקאי.

5.לראשונה דור המילניום (גילאי 18 עד 35) הוא הדור הגדול ביותר כיום בכח העבודה האמריקאי. בשנה שעברה הוא הדיח את דור האיקס (35 עד 50) מראשות הטבלה, תוך 3 שנים בלבד.

6.נשים עדין מרוויחות פחות מגברים אך פער זה הולך ומצטמצם -במיוחד בקרב הדור הצעיר.

7.פערי ההשתכרות בין בעלי השכלה אקדמית לבין אלו שאינם הוא הרחב ביותר מזה עשורים.

8.בהשוואה לעשורים קודמים פחות ופחות בני נוער עובדים.

9.בניגוד משמעותי לנוער, יותר ויותר מאוכלוסיית הגיל השלישי -בני 65 ומעלה- עובדים.

10.סוגיית העלאת שכר המינימום עדין נמצאת בליבה של המחלוקת הפוליטית הבין מפלגתית.

 

מגמות אלו מתכתבות עם מגמות המוכרות לנו בחלקן גם בשוק העבודה הישראלי. גידול משמעותי בסקטור השרותים בעיקר על חשבון מגזרי התעשיה המסורתייים, יותר ויותר צעירות וצעירים, עצמאים יזמים ופרילנסרים במוקד כח העבודה העולה, שיפור מדורג אך עיקבי במעמד הנשים העובדות ,התרחבות במדדי אי השוויון בין בעלי השכלה אקדמאית לשאינם ודחיית גיל היציאה בפועל ממעגלי העבודה, לפנסיה.

אם אכן זוהי תמונת מצב המשקפת מגמות גלובליות בשוק התעסוקה, אזי יש לשאול מה יחסינו למגמות אלה? האם זה טוב ורצוי שאלה הם פניו של שוק העבודה ? מה עלינו כישראלים לשמר או לשנות? אילו שינויים והיערכויות נדרשות מצד הממשלה והסקטורים האזרחיים השונים, כשאלה הן המגמות? מדוע ? באיזה קצב?

 

נקודות למחשבה, בזמן שעמיתינו יגעי העמל באמריקה מבלים את חופשת חג העבודה שלהם ! חג עבודה שמח ! .

 

לא להאמין, אבל זה מה שקורה לתעסוקה ולכלכלה, כשנותנים להמון לממן

בתחילת אוגוסט 2016 , פורסם מחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הבוחן את הקשר בין פלטפורמת מימון ההמון המפורסמת קיקסטארטר (Kickstarter) לבין עולם התעסוקה והכלכלה. את המאמר פרסם פרופ' איתן וולניק מבית הספר היוקרתי למנהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה. פרופ' וולניק ממקד את הוראתו האקדמית ומחקריו בתחומי היזמות והחדשנות והוא בין החוקרים הבודדים בעולם החוקרים את תחום הקראוד-פנדינג והמימון האלטרנטיבי. ככל הידוע מחקרו אודות קיקסטארטר שפורסם החודש, הוא המחקר הראשון היחיד והמקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום.

לפני שנציג את עיקרי מימצאי המחקר הרלוונטיים לנו העוסקים בתחום התעסוקה, כמה מילים על קיקסטארטר עצמה.

 קיקסטארטר היא פלטפורמה דיגיטלית מקוונת לגיוס ממון, מהמוני הגולשים, למימון פרויקטים של יזמים. כללי המשחק המרכזיים של קיקסטארטר הם שהיזמים מציגים את הפרויקט או המוצר שלהם בפני הגולשים באתר קיקסטארטר.הם מתארים מוצר קיים הדורש שדרוג או רעיון או תרשימים ועיצובים של מוצר עתידי מתוכנן ומבקשים מן הגולשים מימון לשלב ההתנעה To Kick start the project.

גולשים שבוחרים לסייע במימון נקראים תומכים (Backers). כל תומך מקבל בתמורה לתמיכתו תגמול. לעיתים זהו המוצר שייוצר בעזרת המימון, לפעמים המוצר בתוספת בונוס, למשל המוצר עם ערכת מפתחים וקוד פתוח, לפעמים התגמול יהיה רק חולצת טריקו עם לוגו הפרויקט. כל פרויקט מוגבל ותחום בזמן. במהלך זמן זה על הפרויקט להשיג את המימון המבוקש מהקהילה, אם לא עמד ביעד הגיוס הפרויקט לא ימומן כלל, אם חרג וקיבל יותר מהסכום שהקציב הנה מה טוב.עד היום עשרות אלפי פרויקטים לא קיבלו כלל מימון ואילו מאות ביקשו מימון בסיסי וזכו לגייס מליונים. אפשר להרחיב ולקרוא כאן עוד על קיקסטארטר ועל מיזמים מוצלחים שזכו בה למימון המונים בסיסי או יוצא דופן.

666666

נשוב למימצאי מחקרו של פרופ' וולניק, אודות תרומת קיקסטארטר לשוק העבודה והכלכלה. מחקרו מצא כי:

  1. בשש השנים, מאז היווסדה, באפריל 2009 ועד לסוף תקופת המידגם במאי 2015 , הפיקה פלטפורמת קיקסטארטר 61,654 פרויקטים מוצלחים שקיבלו מימון

2. פרויקטים ממומנים אלו יצרו 5135 משרות חדשות בהיקף של משרה מלאה ועוד 160,425 משרות חדשות בחלקיות משרה.

3.הפרויקטים המוצלחים הביאו לרישום של 2,601 בקשות לרישום פטנטים חדשים והוסיפו עוד 2.46 דולר ממשקיעי וגורמי חוץ עבור כל דולר שגויס באתר.

  1. רק 4% מיוזמי הפרויקטים היו מובטלים בזמן פרסום היוזמה, 39% דיווחו כי יוזמתם מתפרסמת בזמן שהם מועסקים במשרה מלאה, 33% דיווחו על היותם פרילנסרים או עצמאיים, 12% דיווחו כי הם יזמים ועשרה אחוז דיווחו כי הם כרגע סטודנטים. יוצרי הפרויקטים הללו דיווחו על אפקט חיובי על הקרירה שלהם: 67% דיווחו כי הפרויקט קידם את הקרירה שלהם, 46% דיווחו כי הגדילו את הכנסותיהם, 37% דיווחו כי הפרויקט פתח בפניהם אפשרויות תעסוקה חדשות.

5. למעלה מ 11,000 חברות וארגונים השתמשו באתר לגיוס מימון.

וולניק סבור כי מימצאם אלו מצביעים על הצלחה רבתי של מודל מימון ההמונים וכי תרומתו החברתית כלכלית נמדדת הרבה מעבר ליחסי היזמים והתומכים. להבנתו עיקר ההצלחה נמדדת בחברות ובשותפויות החדשות שנוצרו וקמו כתוצאה מהגיוס המוצלח, כפי שעולה ממחקרו אלו הן חברות בעלות אופי ומוצרים מבוססי חדשנות, שכבר כיום מייצרות הכנסות בשווי של מילארדי דולרים מדי שנה.

עד כאן מחקרו של וולניק. ועכשיו לנתון הבא: קיקסטארטר נחשבת לאחד משלושת אתרי מימון ההמון המובילים בעולם אך היא כבר מזמן איננה לבד. יש כיום בעולם אלפי פלטפורמות מימון המון.    (יש המעריכים אותם ב כ- 2000 במספר ) השפעתם מעמיקה ומרחיבה את נתח שוק האשראי לחדשנות ביחס למקורות מימון מוסדיים ויש להניח, כי השפעתם על הכלכלה ועל התעסוקה הינה חיובית ומשמעותית.

מרתק איפוא יהיה לבחון את הפלטפורמות הישראליות המובילות כמו הד-סטראט או מימונה או להתחקות אחר יזמים ישראלים וחברות ישראליות שעשו שימוש בפלטפורמות גיוס המונים בחו"ל לצרכי מימון יוזמתם בארץ. בינהן יש כמובן מקום מיוחד להתבוננות בפלטפורמה ישראלית מובילה ויוצאת דופן שהתפרסמה בשנים האחרונות כמובילת חדשנות בתחום גיוס המימון וההשקעות עצמו הלא זוהי פלטפורמת OUR-CROWD הישראלית של היזם הירושלמי המצליח ג'ון מדווד. מחקר עדכני אודות תחום הקראודפנדינג ובמיוחד זה המנייתי , יאיר את תרומתן המעשית לשוק העבודה המתחדש ולכלכלה הישראלית.

777777

נניח לצורך הדיון שממצאי מחקר כזה יתקפו חלק או את כל מימצאיו של וולניק. מכאן תעלה השאלה כיצד ניתן לקדם חקיקה ורגולציה התומכת ביזמים וביוזמות הנעזרות במימון המונים לשם גיוס אשראי ומימון? כיצד על המוסדות החברתיים והממשלתיים לטפח סביבות כאלו התורמות לדמוקרטיזציה ולנגישות לאשראי לעסקים הקטנים והבינוניים? כיצד כלכלה של רעיונות יצירתיים המאפינת את אזרחי אומת הסטארט-אפ פוגשת פלטפורמת גיוס נגישה וזמינה להון מקומי או להון זר? נפרסת ומונגשת גם לפריפריה החברתית כלכלית של החברה הישראלית? האם אנו כמקדמי תעסוקה צריכים לקדם ציוות של צוותי יזמות מקרב אוכלוסיות היעד שלנו ולצאת עימן למימון? לזיו ברוש ולאופניים החדשניות שלו זה הצליח בהד סטארט, ולסטודיו ירושלמי קטן זה הצליח בקיקסטארטר, עם התיק ג'ואי, אפילו מעל המשוער, אז שנתחיל?

גרה ברהט, עובדת באמזון.

 

לפני למעלה מעשור השיקה ענקית האינטרנט אמאזון ,שירות מקוון מהפכני בשם :

"הטורקי המכני של אמאזון".

"הטורקי המכני" הוא סביבה וירטואלית שהיא בעצם שוק תעסוקה מקוון, זירת חילופין תוססת של מיקרו-משימות בתשלום, בין מציעים למבצעים מכל העולם, אתר למיקור-המון של עובדים (crowed sourcing), בורסה למעסיקים ומועסקים וגם מענה לצורך גובר והולך בשוק של השלמת משימות ספציפיות באמצעות בינת אדם, היות שהבינה המלאכותית מתקשה בהן, או שעלות ביצוע המשימה, ע"י אדם מתאימה ומשתלמת יותר.

בזירת השרות של "אמזון טורק" אפשר למצוא בכל רגע נתון , הצעות למאות אלפי מיקרו-משימות לביצוע כשתעריפן בצידן. למשל: מעסיק שמציע לתמלל לאנגלית סרטון וידאו תמורת 40 דולר לשעת עבודה או מזמין לענות על סקר קצר תמורת 20 סנט. ישנן משימות הדורשות מיומנות מקצועית גבוהה וידע בשפה, למשל לבצע פעולות מחקר בחשבונות טוויטר עבור חברה מסחרית אך ישנן גם משימות הדורשות מיומנות נמוכה שאינה דורשת ידיעת שפה כלל, למשל זיהוי שברי מטוס או גופות נעדרים ברצפי תמונות מאזורי החיפוש בים. המערכת מתווכת בין המציעים למבצעים ומהווה זירת תעסוקה תוססת ביותר 24/7 , 365 יום בשנה.333333

Amazon Mechnical Turk.

 

אמאזון טורק איננה הסביבה היחידה המציעה כיום שרות כזה. אך עבורינו העוסקים בעולם התעסוקה זוהי זירה מענינת מסיבות רבות. הטריוויאליות שבהן קשורות לכך שבתהליך קידום התעסוקה אנו יכולים להפנות לזירה כזו מגווני תעסוקה לצורך השלמת הכנסה מעבודת פרילנס ולחילופין אנו יכולים לעניין מעסיקים להציב בזירה זו משימות שעליהם להשלים במהירות ותמורת מחירי שוק כדאיים.

ישנן דוגמאות מוצלחות של מעסיקים ומועסקים שהפיקו תועלת מרובה מהשימוש ב"טורקי המכני".

למשל, ממשלת ארה"ב באמצעות DARPA , בנתה מנוע תרגום אוטומטי מערבית לאנגלית. המנוע למד את השפה הערבית ותרגם מליוני מסמכים ביום עבור עובדי המימשל האמריקאי. אולם עם עליית הרשתות החברתיות התגלו בו תקלות וטעויות רבות. הדבר נבע מכך שהשפה הנהוגה ברשתות החברתיות שונה מהותית מהשפה הרשמית או הבירוקרטית וכך נוצר בלבול גדול. בהברקה של אחד היועצים הצעירים, הוחלט להוציא את מנוע התרגום ל"השתלמות ושידרוג" בסיוע אלפי "מורים פרטיים לערבית" שילמדו אותו את אוצר המילים והתחביר העדכני. וכך בסיוע פרילנסרים דוברי ערבית שנענו להצעות ב"אמאזון טורק" הצליח המימשל במהירות שיא של 8 שבועות להביא את המנוע לרמת עדכון מלאה. התחשיב לימד שהעלות עמדה על עשירית מהעלות של תרגום בשיטה שבה עבדו עד אז.

בצפיה בסרטון וידאו בן 7 דקות הזה תוכלו ללמוד על השימוש הנפלא שעשתה פרופ' טארה מקליסטר –ביון בזירת "הטורקי המכני" לצורך מחקרה.44444

ישנם עוד מקרים רבים של שימוש מושכל באתר. מדווח למשל שעובדי צווארון כחול רבים מאוד בברזיל, נוהגים לנצל את שעות הנסיעה הארוכות עד מאוד שלהם לעבודה וממנה במילוי מיקרו- משימות מאתר הטורק ובכך לממן את דמי נסיעתם הלוך ושוב לעבודה.הדבר מתאפשר בשל תשתית תקשורת סלולרית משובחת במיוחד בברזיל, היותו של השרות נפוץ ומקובל בקרב מעסיקים ויכולתם של העובדים לבצע משימות אלו בקלות על מכשירי הסמארטפון שברשותם.

זירת ה"טורק" מענינת גם בכך שהיא מפגישה אותנו עם צורת תעסוקה היברידית המשלבת בין יכולות אדם ומכונה. ובמידה מסוימת בכך היא גם נבדלת מזירות שעיקר ענינן הוא עבודות פרילנס. כזה הוא המקרה של חברת Channel Intelligence המוסיפה למאגר הנתונים שלה מעל 50 אלף מוצרים מדי יום ואלו זקוקים לקיטלוג חכם אחרת יתקשו המחפשים באתר החברה לאתרם. שרותי הקטגוריזציה והקלאסיפיקציה האיכותיים של החברה מאפשרים לקונים ולמוכרים לקבל שרות מדויק ויעיל יותר וככל שהקטלוג מדויק כך עולה עקומת המכירות באתר.80 אחוז של עבודת איתור המוצרים החדשים נעשית על ידי האלגוריתמים במכונה וההשלמה של ה 20 אחוז האנושיים מתבטאת בקיטלוג המדויק. השילוב האיכותי המנצח של מאגרי המידע עדכניים ומקוטלגים של החברה מתאפשר בגלל חלוקת משימות נפרדת ומתאימה למכונה ולאדם. מעורבותה של בינת האנוש משלימה ומשתלמת הן בגלל עלותה הזולה והן בגלל שבני אדם חושבים כמו הגולשים המחפשים באתר ואחרת מבינה מלאכותית שמקטלגת אחרת.השימוש במקרה זה באמזון טורק מבטא ערכים של פריון וצמיחה המושגים מהעסקת אדם ומכונה באופן אופטימלי הממצה את הערך המוסף של יכולותיהם.

זירות עבודה מקוונות כמו אמאזון טורק הן חלק מכלכלת תעסוקת הענן המתרחבת. השנים האחרונות מלמדות כי זהו בעצם יקום תעסוקתי מקביל ומרחב תעסוקתי מגוון מתפתח וחשוב. חשיבותו רבה בעיקר בשל היותו גמיש ודינמי להכנסה נוספת גם לבעלי מיומנויות נמוכות, גם למשלימי הכנסה או מובטלים וגם למי שמתפרנסים דרך קבע מעבודות פרילנס.

עולה איפוא השאלה האם היה נכון שממשלת ישראל תיכנס כשחקן מוביל בזירה זו ? למשל תסייע לשוק הפרילנס כמעסיק הגדול ביותר במשק בכך שתזרים אליו אלפי מיקרו-משימות שהן חלק ממשימות משרדיה הרבים? האם נכון להקים גירסא ציונית עברית כמו זו של אמאזון טורק ולדרוש ש 5 אחוז או יותר ממשימות המשרדים והחברות הציבוריות יחויבו להתבצע אך ורק דרכה? האם זהו חלקו המשלים והשוויוני של חוק חובת המכרזים בגירסת הזוטא שלו לעצמאיים, עוסקים קטנים ופטורים ? רכיב משלים לחובת העסקת מוגבלי תנועה במשרדי הממשלה? האם זו עוד משימה לאומית למיזם ישראל דיגיטלית? מיזם לאומי של סלילת נתיבי נגישות מהפריפריה לכלכלת הענן בנוסף לרכבות וכבישים? או שאולי כדאי שהרגולטור לא יתערב ויניח לכוחות השוק ? מה המשמעות המיסויית של הכנסת מטבע זר רב למדינה על ידי העסקת עובדים ישראליים בזירה בינלאומית בה המעסיקים נמצאים בחו"ל? מה המשמעות של יצוא משימות ממעסיקים ישראליים לזירה שכזו? מהן המשמעויות של דיני העבודה והזכויות הסוציאליות של עובדי כלכלת הענן והפרילנס בישראל? כיצד ניתן למנף זירות שכאלו לתעסוקת אוכלוסיה דוברת ערבית? תעסוקה בפריפריה? תעסוקת סטודנטים? או תעסוקת מעוטי השכלה הזקוקים לסביבות תעסוקה מתאימות קוגניטיבית וגמישות במקום ובזמן? איך מנגישים את מרחב ההזדמנויות התעסוקתיות של הטורק לפרילנסרים ברהט? אמאזון טורקי וננוח.