ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?

במסגרת ניסוי חדש ומרתק בבירת הסטארטאפים העולמית בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נבחרו 100 משפחות מסן פרנסיסקו, המאופיינות ברקע סוציואקונומי מגוון, וכל משפחה תקבל 1,500 דולר לחודש, לחשבונה האישי ללא כל התניות מוקדמות. בני המשפחה יוכלו לבחור כיצד להשתמש בכסף כאוות נפשם. להפסיק את עבודתם העכשווית, לבלות את זמנם בים, להפוך ליזמים, להמר להתנדב או לבחור בכל מהלך משנה תעסוקה וחיים כרצונם. הניסוי מבקש לבחון האם וכיצד השתנו חייהם של היחידים והמשפחות כאשר הם פטורים מדאגה להכנסה מינימלית לצרכי מחייה.

יוזם הניסוי הוא סם אלטמן, יהודי אמריקאי בשנות ה 30 לחייו, והרוח החיה מאחורי מאיץ הסטארטאפים הגדול והמצליח Y COMBINATOR.

אלטמן נחשב כיום לאחד מעמודי התווך של עמק הסיליקון ומאיץ הסטרטאפים שהקים כבר הצמיח כמה וכמה חברות סטארט-אפ ששוויון נאמד במיליארדי דולרים. להתקבל לתוכנית של Y COMBINATOR – קשה יותר מאשר להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יוזמתו בתחום התעסוקה חריגה מאוד בנוף העסקי והיזמי של העמק הממוקד בגיוס ובאקזיט הבא, אך מבטאת הלך רוח של אחריות תאגידית לתוצרי אי השיוויון הכלכלי והמתח החברתי ההולך ומתגבר בארה"ב.

Y Combinator יהיה הגוף שיוביל את ניסוי ה "הכנסה הבסיסית לכל" למעשה יהיה זה הגוף העסקי הראשון שיתנסה בתחום זה בארה"ב. על פי הממצאים מהפיילוט, יוחלט על אופן הרחבת הניסוי והמחקר לאלפי משפחות מכל רחבי ארצות הברית. גם אלפי משפחות אלו תקבלנה הכנסה בסיסית קבועה לתקופה של חמש שנים, חופשיים לגמרי מהתחייבות כלשהי. אלטמן מתחייב כי הצ'קים ימשיכו להגיע גם אם משפחה המשתתפת בניסוי החליטה להגר לגואם.

בתחילת השנה גייס אלטמן לעבודה את אליזבת רודס, חוקרת חשובה ומוערכת מאוניברסיטת מישיגן, שעסקה בין השאר בדרכים להקלת העוני במזרח אפריקה. רודס נתבקשה להבנות, להוביל ולבצע הערכה מתמדת ורב שנתית של כל היבטי הניסוי. אז מה עומד מאחורי הניסוי? אלטמן מעונין להבהיר שלא מדובר במהלך הנובע מאידיאולוגיה סוציאליסטית של "הכנסה שווה לכל ללא קשר לתשומות", בסגנון המשטר הקומוניסטי שעסק בעיקר בהגבלת תקרת ההכנסות וההישגים. אלא במהלך מחושב של יזם שנהנה מעושר יחסי ומעונין לקדם סוג של מעורבות חברתית ואחריות תאגידית של בעלי ההון הנהנים מן השפע של זמננו לכיסוי הוצאות רצפת הקיום המינימלית לכל האוכלוסיות החלשות בחברה. לטעמו חשוב שכל אזרחי המדינות יוכלו להתקיים בכבוד בחברה שבה יצוצו עוד ועוד מיליארדרים ואף טריליונרים. בעזרת הניסוי הוא מקווה לשפוך אור על אותם מקרים בהם החופש מעיסוק קיומי בהכנסה מפנה את המרץ לבניית אופי, לחינוך ולהשכלה, ליזמות ולמוטיבציה לצמיחה אישית שבכלכלה מרובת אבטלה טכנולוגית, חיוניים ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

לדעת אלטמן, הממשל הפדרלי איננו מפנים את קצב השינויים, ולכן הניסוי שלו איננו מייצג מצב תיאורטי היפותטי לעוד זמן רב. בעתיד הנראה לעין, כך צופה אלטמן, יצטרכו הממשלות לשנות את מבני תגמולי הרווחה ולתת קצבאות של הכנסה חופשית לכלל הציבור, שכן האבטלה תגיע לממדים קיצוניים שלא מוכרים כיום. חשוב לו, אם כן, לפרוץ דרך עם ניסוי שיהנה מגמישות ביצועית של עסק, שמתכנן ומבצע במהירות גבוהה ועם גמישות לשינויים כדי לרדת לעומק הענין ולהבין במוקדם מה קורה מבחינה חברתית ,כלכלית ותעסוקתית כאשר אנשים מקבלים הכנסה חופשית והם פטורים מהצורך לעבוד כדי להתקיים. ככל שמדובר ביזם סידרתי ומצליח אפשר גם לסמוך עליו שמתוך העיסוק בדאטה שיאסף בניסוי ומתובנותיו יוכל כבר להצמיח כמה סטארטאפים רלוונטיים.

אגב, בישראל החל שיח ראשוני בנושא "ההכנסה הגלובלית הבסיסית לכל" ובעולם יש מדינות בהן כבר יש פעילות רבה בכיוון זה, למשל בקנדה בפינלנד ובאלסקה.

בשוויץ, לעומת זאת, נדחתה במשאל עם ההצעה לחלק לכל התושבים 2,500 פרנק בחודש

היזם והמליארדר אלון מאסק סבור כי הכנסה גלובלית בסיסית היא מהלך בלתי נמנע בשל האוטומציה הגוברת ולהבנתו היא ככל הנראה הפתרון הנכון לתוצאות האוטומציה והאבטלה הטכנולוגית.

בזמן האחרון מצטרפים עוד ועוד יזמים ודמויות משפיעות מעמק הסיליקון לתמוך ביוזמת ההכנסה הבסיסית לכל.

אז מיהו ה"סם אלטמן" של ישראל? האם גם בישראל ירים תאגיד עיסקי את הכפפה ויערוך ניסוי דומה? מה צריך לקרות כדי שגם ממשלת ישראל תיכנס לתחום ותבחן באמצעות הביטוח הלאומי מודלים עדכניים של תגמול בסיסי לכל, בעידן של שינויים מאיצים בנוף התעסוקה?

תמצית ממצאי דו"ח חדש של מקינזי העולמי אודות ה Gig Economy

אחד ממוקדי השיח אודות עולם התעסוקה המשתנה קשור במיגזר העובדים העצמאיים והפרילנסרים. בשנים האחרונות חוקרים ומכוני מחקר בוחנים מגזר זה כנייר לקמוס המבטא תהליכים ושינויים רבים בנוף המשתנה של עולם התעסוקה. יותר ויותר עובדים ומובטלים מצטרפים למליונים שכבר מתפרנסים באופן מלא או חלקי מעבודות פרילנס ו"כלכלת הענן". הביטוי GIG ECONOMY מציין מעבר של מליוני עובדים ממשרות מלאות ותפקידים מוגדרים, לפרילנסרים ועובדים עצמאיים המבצעים משימות, פרויקטים ויוזמות זמניות. הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות לעובדים עצמאיים לבטא כישרון ולהפוך תחביב צדדי לפרנסה, להציע שירותים תמורת שכר, למכור ידע או מוניטין והשפעה, לגייס ממון מן ההמון, לסחור במוצרים קימים או חדשים, להציע ערך לארגון בלא לכונן יחסי עובד-מעביד לאורך זמן ועוד. דוח חדש ומקיף של פירמת מקינזי העולמי שיצא השבוע מעלה כמה ממצאים מרתקים הראויים לשימת לבנו כעוסקים בתחום התעסוקה:

  1. כ- 162 מליון מפרנסים באירופה ובארה"ב הם מפרנסים עצמאיים במשרה חלקית או מלאה (כ 20 עד 30 אחוז מכח העבודה הכללי)

2.נסקרו 8000 מפרנסים ועורכי המחקר סיווגו אותם בארבע קבוצות מרכזיות :

סוכנים עצמאים (free agents), משתכרים עיתיים (casual earners), נכפים (reluctants) ונצרכים (financially strapped). הסוכנים העצמאיים הם העצמאיים הקלאסיים, אלו שבחרו להיות עצמאיים ועיקר הכנסתם היא מעיסוקם זה והם מהווים 30 אחוז מכלל המתפרנסים העצמאיים. המשתכרים העיתיים הם משלימי ההכנסה העושים זאת מבחירה והם מהווים 40 אחוז, הנכפים, הם עצמאיים שאמנם הכנסתם המרכזית היא מעבודה עצמאית אך היו מעדיפים להיות שכירים והם מהווים 14 אחוז מכלל העצמאיים וקבוצת הנצרכים שנאלצים להתפרנס מעבודה עצמאית בשל מחסור והם מהווים 16 אחוז מכלל העובדים העצמאיים.

888888888888888

3. רוב מוחלט של המתפרנסים העצמאיים מדווחים על שביעות רצון רבה מעבודתם וזו גבוהה יותר מרמת שביעות הרצון של עובדים שכירים במקומות עבודה מסורתיים. הרכיב המרכזי בשביעות רצונם הוא השליטה על הזמן והגמישות.

4. העבודה העצמאית תורמת תרומה חיובית ומשמעותית לכלכלה. בהעלאת ההשתתפות בכח העבודה, במתן הזדמנות למובטלים ובהגברת הפרודוקטיביות של המפרנסים והצרכנים.

5. יותר ויותר יחידים וארגונים מפיקים תועלת רבה מן הגמישות הרבה והמגוונת של כח העבודה העצמאי הזמין, המעניק שירותים במנעד רחב ביותר.

6.הפלטפורמות הדיגיטליות מגבירות ומעצימות יכולות ומגמות אלו. החיבור בין מזמין לנותן שרות נעשה קל ומהיר.

7.עם זאת, ישנם כמה אתגרים הדורשים התיחסות ממשלתית וחברתית בעיקר בתחום תנאי התעסוקה של העובדים העצמאיים: הטבות סוציאליות (בעיקר ביטוחים), אמצעים להגנה מפני העדר תשלום עבור עבודה, הבטחת הכנסה בסיסית, הכשרה והכרה בהשכלה ובמיומנויות.

מחברי הדוח מצינים כי כח העבודה העצמאי נמצא במגמת עליה והתרחבות ובעשור הקרוב צפוי להגיע לכדי 40 אחוז משוק העבודה הכולל.

ע"פ נתוני משרד הכלכלה משנת 2014 יש בישראל  504,224 עסקים אשר 99.5 אחוז מהם הם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל של 100 מועסקים. מתוך כלל העסקים הקטנים והבינוניים הללו מספר העצמאיםללא מועסקים) עומד על 254,377 עצמאים, המהווים בעצם  50.4%  מהמגזר העסקי, ומחזורם העסקי עומד על 58.5 מיליארדי ₪ שהם  7% מהמחזור במגזר העסקי

בישראל.

את מגמת העליה וההתרחבות בעולם ובישראל אפשר לראות גם כתופעה חברתית תרבותית וגם כהשפעה טכנולוגית. ניתן למנות את הצטרפותם של המילאניאלז לשוק העבודה והעדפתם לעבוד כיזמים עצמאים, את הצורך  של עובדים שכירים רבים וכן גימלאים בהשלמת הכנסה שמאז המשבר הכלכלי ב 2008 התגבר,  וכן את זמינותן של הרשתות החברתיות ויכולתן לחבר בין פרילנסרים, נותני שירותים מקצועיים לבין ארגונים וצרכנים.

כיום עצמאים רבים בישראל נמצאים בתנאי נחיתות מול שכירים ומאוגדים אחרים ראו למשל הבדלים מרכזיים בטבלה הבאה:

67676676767u

 

בנוסף עצמאים רבים מלינים על תנאי תשלום של שוטף 30\60 ואף 90 יום ויותר כסטנדרט המקובל במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים לתשלום בגין עבודתם וכן תשלומי ביטוח לאומי גבוהים באופן יחסי– במדרגה הכי נמוכה זה כמעט 10% מההכנסות, ובכל המדרגות אין התחשבות בשום פרמטר סוציאלי (מצב משפחתי, ילדים וכו').

בהינתן שבשנים הבאות שוק התעסוקה יכלול ניידות גבוהה בין משרות ופרויקטים וכן פיטורין נרחבים של בעלי מקצועות שהטכנולוגיה תייתר את נחיצותם למשק, ראוי שממשלות יקדימו להערך ולהקדיש מחשבה ותמריצים לכח העבודה העצמאי העולה, הצפוי להיות למרחב הכלכלי החדש שיקלוט את הדף השינויים הרדיקליים של נוף התעסוקה המשתנה במהירות לנגד עיננו.

 

מהפכה לטובה: 140 שנים של נתונים מראים – הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה. כתב: אנדרס קוקווקא

"900 אלף משרות ייעלמו ב-20 שנה הקרובות בעקבות חידושי הטכנולוגיה והרובוטיקה…", כך שמענו לא מזמן. כל העיתונים ותכניות הטלוויזיה דיווחו על כך וניתחו את הממצאים. גם אנו בתבת שמענו את התחזית הזו, ואנו ממשיכים לבדוק ולנסות להבין buy-trusted-tablets.com מה אפשר לעשות.

מאמר מעניין זה, באתר הגרדיאן, מתאר מחקר שנערך על ידי כלכלני חברת הייעוץ דלויט. המחקר מבוסס על תוצאות מפקד האוכלוסין שנערך באנגליה ובוויילס מאז 1871, ולפיו טכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה.

הסטנדרט בכל העולם אומר שכל משרה טכנולוגית יוצרת שלוש משרות נוספות בתחומים שונים, למשל, עובד טכנולוגיה יספק עבודה לגננות, מכונאים, אינסטלטורים וכדומה. מנוע הטכנולוגיה מושם לפעולה בשווקים שונים בתור הבסיס לפיתוח הכלכלה ושיפור רמת החיים. כך עשו שכנינו ברשות הפלסטינאית, ב-2013 אמנם רק 4,500 איש עבדו בתחום הטכנולוגיה, אולם התרומה ל-GDP גדלה מ-0.8% ב-2008 ל-5% ב-2010. אנו נראה תופעה דומה בדרום הארץ בעקבות השינוי העובר על באר-שבע וסביבתה בהכרזתה כבירת הסייבר של ישראל.

על פי המאמר, "מכונות וטכנולוגיה יחליפו את העובדים במשימות החוזרות ונשנות והמייגעות יותר, אבל נראה שביטול הצורך בעבודת אדם לא קרוב מאשר בכל זמן אחר ב-150 השנים האחרונות ."111111

בזמן שמשרות קשות פיזית, מסוכנות ומשעממות ירדו, המחקר מצטט "שינוי עמוק", עם הסבה של  כח העבודה מתפקידה ההיסטורי, כמקור כוח גלם, למטפלים, לחינוך ולשירותים לאחרים.

המחקר מצא שבאנגליה, בשני העשורים האחרונים, הייתה עליה של 909% במקצועות עוזרים סעודיים, אחיות, וכדומה.

באותה תקופה היה גידול של:

  • 580% בעוזרי הוראה
  • 183% בעובדי רווחה ועובדים בקהילה
  • 168% במטפלים בבית

אבל גם ירידה של:

  • 57% בקלדניות
  • 50% במזכירות
  • במגזרים שונים: רפואה, חינוך ושירותים -הטכנולוגיה שיפרה את התפוקה והביאה להתייעלות בזמן והגדילה את מספר המועסקים במגזרים אלו. למשל, ב-1871, היו באנגליה כ-9,382 ראוי חשבון, והיום אחרי 140 שנה, המספר יש כ-215,678 מועסקים בתחום.הטכנולוגיה גם שינתה את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה ע"י כך שגרמה לירידה במחירים של מוצרי צריכה שונים כגון, טלוויזיות, מכוניות, מחשבים, ביגוד ועוד. 55555555הדו"ח מסיים עם פרט משעשע המציין ששיפור רמת החיים של האנשים והעלייה בהכנסה הביאה לגידול בהוצאות אישיות, כמו למשל הוצאות על ספרים ומספרות. בעוד בשנת 1871, היה מספרה או ספר אחד לכל 1,793 אזרחים של אנגליה וויילס, היום יש אחד לכל 287 אנשים.האם מה שנכון למשק האנגלי נכון גם למשק הישראלי בהקשר זה? כיצד צריך להיערך עכשיו כדי למצות את יתרונות השינוי התעסוקתי שמחקר דלויט מצביע עליו ומה צריכה להיות המדיניות התעסוקתית כלפי מי שבכל זאת לא מצליח לעבור את השינוי הנדרש?אישית האנגלים לא נראים לי יפים יותר היום מאשר בעבר, אבל זה כבר לא קשור לטכנולוגיה!!

מחקר לכבוד חג העבודה האמריקאי

לכבוד חג העבודה האמריקאי 2016 (Labor day) החל היום , פרסם אמש מרכז המחקר היוקרתי PEW , נתונים ומגמות עדכניים אודות שוק העבודה האמריקאי המונה 150 מליון עובדות ועובדים. מגמות אלו מעוררות למחשבה ולהשוואה ביחס לשוק העבודה הישראלי.

 

להלן עיקרי הממצאים:

 

1.מספר העובדים המאוגדים בארגוני עובדים הצטמצם בעשור האחרון בכמעט חצי.

2.הזכות להתאגדות דווקא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ההולכת ומעמיקה.

  1. רוב המועסקים האמריקאים עובדים בסקטור השירותים.
  2. כ- 15 מליון אמריקאים הם עצמאיים (self employed) והם המעסיקים הישירים של עוד כ- 30 מליון עובדים ובסך הכל מהווים 30% אחוז מכח העבודה האמריקאי.

5.לראשונה דור המילניום (גילאי 18 עד 35) הוא הדור הגדול ביותר כיום בכח העבודה האמריקאי. בשנה שעברה הוא הדיח את דור האיקס (35 עד 50) מראשות הטבלה, תוך 3 שנים בלבד.

6.נשים עדין מרוויחות פחות מגברים אך פער זה הולך ומצטמצם -במיוחד בקרב הדור הצעיר.

7.פערי ההשתכרות בין בעלי השכלה אקדמית לבין אלו שאינם הוא הרחב ביותר מזה עשורים.

8.בהשוואה לעשורים קודמים פחות ופחות בני נוער עובדים.

9.בניגוד משמעותי לנוער, יותר ויותר מאוכלוסיית הגיל השלישי -בני 65 ומעלה- עובדים.

10.סוגיית העלאת שכר המינימום עדין נמצאת בליבה של המחלוקת הפוליטית הבין מפלגתית.

 

מגמות אלו מתכתבות עם מגמות המוכרות לנו בחלקן גם בשוק העבודה הישראלי. גידול משמעותי בסקטור השרותים בעיקר על חשבון מגזרי התעשיה המסורתייים, יותר ויותר צעירות וצעירים, עצמאים יזמים ופרילנסרים במוקד כח העבודה העולה, שיפור מדורג אך עיקבי במעמד הנשים העובדות ,התרחבות במדדי אי השוויון בין בעלי השכלה אקדמאית לשאינם ודחיית גיל היציאה בפועל ממעגלי העבודה, לפנסיה.

אם אכן זוהי תמונת מצב המשקפת מגמות גלובליות בשוק התעסוקה, אזי יש לשאול מה יחסינו למגמות אלה? האם זה טוב ורצוי שאלה הם פניו של שוק העבודה ? מה עלינו כישראלים לשמר או לשנות? אילו שינויים והיערכויות נדרשות מצד הממשלה והסקטורים האזרחיים השונים, כשאלה הן המגמות? מדוע ? באיזה קצב?

 

נקודות למחשבה, בזמן שעמיתינו יגעי העמל באמריקה מבלים את חופשת חג העבודה שלהם ! חג עבודה שמח ! .

 

לא להאמין, אבל זה מה שקורה לתעסוקה ולכלכלה, כשנותנים להמון לממן

בתחילת אוגוסט 2016 , פורסם מחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הבוחן את הקשר בין פלטפורמת מימון ההמון המפורסמת קיקסטארטר (Kickstarter) לבין עולם התעסוקה והכלכלה. את המאמר פרסם פרופ' איתן וולניק מבית הספר היוקרתי למנהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה. פרופ' וולניק ממקד את הוראתו האקדמית ומחקריו בתחומי היזמות והחדשנות והוא בין החוקרים הבודדים בעולם החוקרים את תחום הקראוד-פנדינג והמימון האלטרנטיבי. ככל הידוע מחקרו אודות קיקסטארטר שפורסם החודש, הוא המחקר הראשון היחיד והמקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום.

לפני שנציג את עיקרי מימצאי המחקר הרלוונטיים לנו העוסקים בתחום התעסוקה, כמה מילים על קיקסטארטר עצמה.

 קיקסטארטר היא פלטפורמה דיגיטלית מקוונת לגיוס ממון, מהמוני הגולשים, למימון פרויקטים של יזמים. כללי המשחק המרכזיים של קיקסטארטר הם שהיזמים מציגים את הפרויקט או המוצר שלהם בפני הגולשים באתר קיקסטארטר.הם מתארים מוצר קיים הדורש שדרוג או רעיון או תרשימים ועיצובים של מוצר עתידי מתוכנן ומבקשים מן הגולשים מימון לשלב ההתנעה To Kick start the project.

גולשים שבוחרים לסייע במימון נקראים תומכים (Backers). כל תומך מקבל בתמורה לתמיכתו תגמול. לעיתים זהו המוצר שייוצר בעזרת המימון, לפעמים המוצר בתוספת בונוס, למשל המוצר עם ערכת מפתחים וקוד פתוח, לפעמים התגמול יהיה רק חולצת טריקו עם לוגו הפרויקט. כל פרויקט מוגבל ותחום בזמן. במהלך זמן זה על הפרויקט להשיג את המימון המבוקש מהקהילה, אם לא עמד ביעד הגיוס הפרויקט לא ימומן כלל, אם חרג וקיבל יותר מהסכום שהקציב הנה מה טוב.עד היום עשרות אלפי פרויקטים לא קיבלו כלל מימון ואילו מאות ביקשו מימון בסיסי וזכו לגייס מליונים. אפשר להרחיב ולקרוא כאן עוד על קיקסטארטר ועל מיזמים מוצלחים שזכו בה למימון המונים בסיסי או יוצא דופן.

666666

נשוב למימצאי מחקרו של פרופ' וולניק, אודות תרומת קיקסטארטר לשוק העבודה והכלכלה. מחקרו מצא כי:

  1. בשש השנים, מאז היווסדה, באפריל 2009 ועד לסוף תקופת המידגם במאי 2015 , הפיקה פלטפורמת קיקסטארטר 61,654 פרויקטים מוצלחים שקיבלו מימון

2. פרויקטים ממומנים אלו יצרו 5135 משרות חדשות בהיקף של משרה מלאה ועוד 160,425 משרות חדשות בחלקיות משרה.

3.הפרויקטים המוצלחים הביאו לרישום של 2,601 בקשות לרישום פטנטים חדשים והוסיפו עוד 2.46 דולר ממשקיעי וגורמי חוץ עבור כל דולר שגויס באתר.

  1. רק 4% מיוזמי הפרויקטים היו מובטלים בזמן פרסום היוזמה, 39% דיווחו כי יוזמתם מתפרסמת בזמן שהם מועסקים במשרה מלאה, 33% דיווחו על היותם פרילנסרים או עצמאיים, 12% דיווחו כי הם יזמים ועשרה אחוז דיווחו כי הם כרגע סטודנטים. יוצרי הפרויקטים הללו דיווחו על אפקט חיובי על הקרירה שלהם: 67% דיווחו כי הפרויקט קידם את הקרירה שלהם, 46% דיווחו כי הגדילו את הכנסותיהם, 37% דיווחו כי הפרויקט פתח בפניהם אפשרויות תעסוקה חדשות.

5. למעלה מ 11,000 חברות וארגונים השתמשו באתר לגיוס מימון.

וולניק סבור כי מימצאם אלו מצביעים על הצלחה רבתי של מודל מימון ההמונים וכי תרומתו החברתית כלכלית נמדדת הרבה מעבר ליחסי היזמים והתומכים. להבנתו עיקר ההצלחה נמדדת בחברות ובשותפויות החדשות שנוצרו וקמו כתוצאה מהגיוס המוצלח, כפי שעולה ממחקרו אלו הן חברות בעלות אופי ומוצרים מבוססי חדשנות, שכבר כיום מייצרות הכנסות בשווי של מילארדי דולרים מדי שנה.

עד כאן מחקרו של וולניק. ועכשיו לנתון הבא: קיקסטארטר נחשבת לאחד משלושת אתרי מימון ההמון המובילים בעולם אך היא כבר מזמן איננה לבד. יש כיום בעולם אלפי פלטפורמות מימון המון.    (יש המעריכים אותם ב כ- 2000 במספר ) השפעתם מעמיקה ומרחיבה את נתח שוק האשראי לחדשנות ביחס למקורות מימון מוסדיים ויש להניח, כי השפעתם על הכלכלה ועל התעסוקה הינה חיובית ומשמעותית.

מרתק איפוא יהיה לבחון את הפלטפורמות הישראליות המובילות כמו הד-סטראט או מימונה או להתחקות אחר יזמים ישראלים וחברות ישראליות שעשו שימוש בפלטפורמות גיוס המונים בחו"ל לצרכי מימון יוזמתם בארץ. בינהן יש כמובן מקום מיוחד להתבוננות בפלטפורמה ישראלית מובילה ויוצאת דופן שהתפרסמה בשנים האחרונות כמובילת חדשנות בתחום גיוס המימון וההשקעות עצמו הלא זוהי פלטפורמת OUR-CROWD הישראלית של היזם הירושלמי המצליח ג'ון מדווד. מחקר עדכני אודות תחום הקראודפנדינג ובמיוחד זה המנייתי , יאיר את תרומתן המעשית לשוק העבודה המתחדש ולכלכלה הישראלית.

777777

נניח לצורך הדיון שממצאי מחקר כזה יתקפו חלק או את כל מימצאיו של וולניק. מכאן תעלה השאלה כיצד ניתן לקדם חקיקה ורגולציה התומכת ביזמים וביוזמות הנעזרות במימון המונים לשם גיוס אשראי ומימון? כיצד על המוסדות החברתיים והממשלתיים לטפח סביבות כאלו התורמות לדמוקרטיזציה ולנגישות לאשראי לעסקים הקטנים והבינוניים? כיצד כלכלה של רעיונות יצירתיים המאפינת את אזרחי אומת הסטארט-אפ פוגשת פלטפורמת גיוס נגישה וזמינה להון מקומי או להון זר? נפרסת ומונגשת גם לפריפריה החברתית כלכלית של החברה הישראלית? האם אנו כמקדמי תעסוקה צריכים לקדם ציוות של צוותי יזמות מקרב אוכלוסיות היעד שלנו ולצאת עימן למימון? לזיו ברוש ולאופניים החדשניות שלו זה הצליח בהד סטארט, ולסטודיו ירושלמי קטן זה הצליח בקיקסטארטר, עם התיק ג'ואי, אפילו מעל המשוער, אז שנתחיל?

סקר לאומי מקיף על תחום הפרילנס והשפעתו על הכלכלה האמריקאית

הפרילנסרים הם כח העבודה העולה בשוק התעסוקה האמריקאי.

מתוך סך כולל של 156 מליון מועסקים דיווחו חמישים ושלושה מליון אמריקאים כי הם עובדים כפרילנסרים. דור המלניום פעיל בפרילנס יותר מכולם. הסיבה המרכזית איננה בהכרח כסף כי אם ענין ומשמעות.

מצגת מרתקת ומפורטת למי שמתענין במספרים במגמות, במקומה של הטכנולוגיה ובהבנת עולמם של הפרילנסרים.

Freelancing in America: A National Survey of the New Workforce

545454

האם וכיצד מיומנויות שימוש במחשב וגישה לאינטרנט מגבירים מדדי תעסוקתיות

מחקר מקיף ומפורט של האיחוד האירופאי אודות הקשר בין נגישות ושימוש בטכנולוגיות מידע לבין מדדי תעסוקתיות . השפעה חיובית ניכרת בעיקר בקרב נוער בסיכון ומבוגרים.

202020

 

http://is.jrc.ec.europa.eu/pages/EAP/eInclusion/employability.html

דו"ח מגמות של ארגון העבודה העולמי של האו"ם ל 2015

קטעי וידאו רלוונטיים בהם גם דו"ח מגמות של ארגון העבודה העולמי של האו"ם ל 2015

131313

http://ilo.org/global/about-the-ilo/multimedia/video/lang–en/index.htm

משרות הולכות ונעלמות

מאמר חשוב מאוד ומן המצוטטים ביותר המצביע על כך שעד 2020 ארבעים ושבע אחוז מן המשרות בארה"ב לא יהיו קיימות יותר בגלל התקדמות המחשוב והבינה המלאכותית

http://www.oxfordmartin.ox.ac.uk/downloads/academic/The_Future_of_Employment.pdf

 

0000000

האם הרובוטים מובילים אותנו למגיפת אבטלה?

כתבה משובחת של תוכנית הטלויזיה 60 דקות על השינויים המשמעותיים שהאוטומציה הרובוטית מכניסה לשוק העבודה האמריקאי. במובנים רבים רובוטים עושים היום עבודה של עובדים הודים וסינים אך בעלות קטנה מהם. ממש מעורר למחשבה.

https://www.youtube.com/watch?v=ShC-sGTQDi0