ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?

במסגרת ניסוי חדש ומרתק בבירת הסטארטאפים העולמית בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נבחרו 100 משפחות מסן פרנסיסקו, המאופיינות ברקע סוציואקונומי מגוון, וכל משפחה תקבל 1,500 דולר לחודש, לחשבונה האישי ללא כל התניות מוקדמות. בני המשפחה יוכלו לבחור כיצד להשתמש בכסף כאוות נפשם. להפסיק את עבודתם העכשווית, לבלות את זמנם בים, להפוך ליזמים, להמר להתנדב או לבחור בכל מהלך משנה תעסוקה וחיים כרצונם. הניסוי מבקש לבחון האם וכיצד השתנו חייהם של היחידים והמשפחות כאשר הם פטורים מדאגה להכנסה מינימלית לצרכי מחייה.

יוזם הניסוי הוא סם אלטמן, יהודי אמריקאי בשנות ה 30 לחייו, והרוח החיה מאחורי מאיץ הסטארטאפים הגדול והמצליח Y COMBINATOR.

אלטמן נחשב כיום לאחד מעמודי התווך של עמק הסיליקון ומאיץ הסטרטאפים שהקים כבר הצמיח כמה וכמה חברות סטארט-אפ ששוויון נאמד במיליארדי דולרים. להתקבל לתוכנית של Y COMBINATOR – קשה יותר מאשר להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יוזמתו בתחום התעסוקה חריגה מאוד בנוף העסקי והיזמי של העמק הממוקד בגיוס ובאקזיט הבא, אך מבטאת הלך רוח של אחריות תאגידית לתוצרי אי השיוויון הכלכלי והמתח החברתי ההולך ומתגבר בארה"ב.

Y Combinator יהיה הגוף שיוביל את ניסוי ה "הכנסה הבסיסית לכל" למעשה יהיה זה הגוף העסקי הראשון שיתנסה בתחום זה בארה"ב. על פי הממצאים מהפיילוט, יוחלט על אופן הרחבת הניסוי והמחקר לאלפי משפחות מכל רחבי ארצות הברית. גם אלפי משפחות אלו תקבלנה הכנסה בסיסית קבועה לתקופה של חמש שנים, חופשיים לגמרי מהתחייבות כלשהי. אלטמן מתחייב כי הצ'קים ימשיכו להגיע גם אם משפחה המשתתפת בניסוי החליטה להגר לגואם.

בתחילת השנה גייס אלטמן לעבודה את אליזבת רודס, חוקרת חשובה ומוערכת מאוניברסיטת מישיגן, שעסקה בין השאר בדרכים להקלת העוני במזרח אפריקה. רודס נתבקשה להבנות, להוביל ולבצע הערכה מתמדת ורב שנתית של כל היבטי הניסוי. אז מה עומד מאחורי הניסוי? אלטמן מעונין להבהיר שלא מדובר במהלך הנובע מאידיאולוגיה סוציאליסטית של "הכנסה שווה לכל ללא קשר לתשומות", בסגנון המשטר הקומוניסטי שעסק בעיקר בהגבלת תקרת ההכנסות וההישגים. אלא במהלך מחושב של יזם שנהנה מעושר יחסי ומעונין לקדם סוג של מעורבות חברתית ואחריות תאגידית של בעלי ההון הנהנים מן השפע של זמננו לכיסוי הוצאות רצפת הקיום המינימלית לכל האוכלוסיות החלשות בחברה. לטעמו חשוב שכל אזרחי המדינות יוכלו להתקיים בכבוד בחברה שבה יצוצו עוד ועוד מיליארדרים ואף טריליונרים. בעזרת הניסוי הוא מקווה לשפוך אור על אותם מקרים בהם החופש מעיסוק קיומי בהכנסה מפנה את המרץ לבניית אופי, לחינוך ולהשכלה, ליזמות ולמוטיבציה לצמיחה אישית שבכלכלה מרובת אבטלה טכנולוגית, חיוניים ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

לדעת אלטמן, הממשל הפדרלי איננו מפנים את קצב השינויים, ולכן הניסוי שלו איננו מייצג מצב תיאורטי היפותטי לעוד זמן רב. בעתיד הנראה לעין, כך צופה אלטמן, יצטרכו הממשלות לשנות את מבני תגמולי הרווחה ולתת קצבאות של הכנסה חופשית לכלל הציבור, שכן האבטלה תגיע לממדים קיצוניים שלא מוכרים כיום. חשוב לו, אם כן, לפרוץ דרך עם ניסוי שיהנה מגמישות ביצועית של עסק, שמתכנן ומבצע במהירות גבוהה ועם גמישות לשינויים כדי לרדת לעומק הענין ולהבין במוקדם מה קורה מבחינה חברתית ,כלכלית ותעסוקתית כאשר אנשים מקבלים הכנסה חופשית והם פטורים מהצורך לעבוד כדי להתקיים. ככל שמדובר ביזם סידרתי ומצליח אפשר גם לסמוך עליו שמתוך העיסוק בדאטה שיאסף בניסוי ומתובנותיו יוכל כבר להצמיח כמה סטארטאפים רלוונטיים.

אגב, בישראל החל שיח ראשוני בנושא "ההכנסה הגלובלית הבסיסית לכל" ובעולם יש מדינות בהן כבר יש פעילות רבה בכיוון זה, למשל בקנדה בפינלנד ובאלסקה.

בשוויץ, לעומת זאת, נדחתה במשאל עם ההצעה לחלק לכל התושבים 2,500 פרנק בחודש

היזם והמליארדר אלון מאסק סבור כי הכנסה גלובלית בסיסית היא מהלך בלתי נמנע בשל האוטומציה הגוברת ולהבנתו היא ככל הנראה הפתרון הנכון לתוצאות האוטומציה והאבטלה הטכנולוגית.

בזמן האחרון מצטרפים עוד ועוד יזמים ודמויות משפיעות מעמק הסיליקון לתמוך ביוזמת ההכנסה הבסיסית לכל.

אז מיהו ה"סם אלטמן" של ישראל? האם גם בישראל ירים תאגיד עיסקי את הכפפה ויערוך ניסוי דומה? מה צריך לקרות כדי שגם ממשלת ישראל תיכנס לתחום ותבחן באמצעות הביטוח הלאומי מודלים עדכניים של תגמול בסיסי לכל, בעידן של שינויים מאיצים בנוף התעסוקה?

מדוע אמאזון בעד קיצור יום העבודה?

חברת אמזון דיווחה לאחרונה על ניסוי שבמסגרתו תעבור קבוצת עובדים לשבוע עבודה בן 30 שעות בלבד. במהלך הניסיוני תשתתף קבוצת עובדים מהמחלקה הטכנית של מחלקת משאבי האנוש. בימים שני עד חמישי יתחיל יום העבודה מהשעה 10:00 בבוקר ויסתיים בשעה 14:00 בצהריים. סך של 14 שעות נוספות (שישלימו את 30 שעות העבודה השבועיות) יחולקו בצורה גמישה, על פי העדפתו של העובד. בתמורה ללוח הזמנים הגמיש יקבל העובד כ 75% אחוזים משכרו הנוכחי בתוספת הטבות מלאות.

אמאזון לא לבד

חברת אמאזון איננה לבד בנסיונה, למצוא חלופות ליום העבודה המקובל של 9 עד 5. גם חברת בראת' השבדית, העוסקת באופטימיזציה של חיפוש באינטרנט, בחרה לקצר את שעות התעסוקה של העובדים. החברה דיווחה על מעבר לימי עבודה של 6 שעות במקום 8. העובדים ימשיכו לקבל את מלוא שכרם.

אז מה עומד מאחורי השינוי וההתנסות? מדוע חברות כמו אמזון ובראת' משנות את מבנה יום העבודה? בכירים באמזון נימקו את השינוי בכך ששבוע העבודה המסורתי איננו מודל המתאים לכולם. לאמאזון 270,000 עובדות ועובדים בכל העולם. כח העבודה בחברה מגוון מאוד, ונראה כי עדיף שלוח הזמנים של העבודה יהיה מותאם לצרכי העובדים ולא מוכתב מראש.

הסבר נוסף לשינוי בשעות התעסוקה סיפק מנכ"ל חברת בראת' השבדית. המנכ"ל הסביר שאיש אינו יכול להישאר יצירתי וממוקד לאורך זמן. מחקר פנימי של החברה העלה שעם המעבר ל-6 שעות עבודה ביום במקום 8, פריון העבודה לא ירד אלא השתפר. מסתבר שלעומת עובדים בחברות דומות עובדיה של חברת בראת' עושים יותר, בפחות.

עובדים יותר – חולים יותר

לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר בכתב העת הרפואי היוקרתי לאנצט שכלל כ-600 אלף עובדות ועובדים. מהמחקר עולה כי ישנם יותר סיכונים בריאותיים בקרב אלה שעובדים שעות ארוכות לעומת אחרים – שעובדים פחות. במיוחד חשופים לכך עובדים ששבוע עבודתם מבוסס על 55 שעות ויותר. רמת החשיפה שלהם למחלות שונות בהן שבץ, בעיות לב, לחץ דם ואפילו סוכרת, נמצאת במתאם גבוה עם ימי עבודה ארוכים.

אולם יש גם דעות נוספות. פרופ' אלארד דמבה מאוניברסיטת אוהיו חולק על ממצאים אלה. במאמר שפרסם בתגובה למחקר, קובע דמבה ששבוע עבודה מקוצר ודחוס של 4 ימים מעלה את הסכנה להיפגעות מתאונות הנובעות מלחץ ופזיזות ובמובנים רבים המתח שבו מזיק לבריאות לא פחות מעבודה מאומצת של שבוע מלא.

אז מה מומלץ לעובדים ולמעסיקים? פרופ' לוני גולדן מאוניברסיטת פנסילבניה ממליץ על שיחה בגובה העיניים בין המעסיק לעובד והתווית שבוע עבודה על פי הצרכים – לא ארוך מדי ולא קצר מדי. שבוע עבודה כזה צריך להיות במתווה הזהב – מצד אחד פריון גבוה עבור המעסיק, מצד שני, בריאות טובה עבור העובד.

מה דעתכם בנושא? האם אכן מוטב לקצר את ימי העבודה? איזה מנגנון יוכל לסייע להיערכות נכונה במקצועות השונים?

 

מחקר לכבוד חג העבודה האמריקאי

לכבוד חג העבודה האמריקאי 2016 (Labor day) החל היום , פרסם אמש מרכז המחקר היוקרתי PEW , נתונים ומגמות עדכניים אודות שוק העבודה האמריקאי המונה 150 מליון עובדות ועובדים. מגמות אלו מעוררות למחשבה ולהשוואה ביחס לשוק העבודה הישראלי.

 

להלן עיקרי הממצאים:

 

1.מספר העובדים המאוגדים בארגוני עובדים הצטמצם בעשור האחרון בכמעט חצי.

2.הזכות להתאגדות דווקא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ההולכת ומעמיקה.

  1. רוב המועסקים האמריקאים עובדים בסקטור השירותים.
  2. כ- 15 מליון אמריקאים הם עצמאיים (self employed) והם המעסיקים הישירים של עוד כ- 30 מליון עובדים ובסך הכל מהווים 30% אחוז מכח העבודה האמריקאי.

5.לראשונה דור המילניום (גילאי 18 עד 35) הוא הדור הגדול ביותר כיום בכח העבודה האמריקאי. בשנה שעברה הוא הדיח את דור האיקס (35 עד 50) מראשות הטבלה, תוך 3 שנים בלבד.

6.נשים עדין מרוויחות פחות מגברים אך פער זה הולך ומצטמצם -במיוחד בקרב הדור הצעיר.

7.פערי ההשתכרות בין בעלי השכלה אקדמית לבין אלו שאינם הוא הרחב ביותר מזה עשורים.

8.בהשוואה לעשורים קודמים פחות ופחות בני נוער עובדים.

9.בניגוד משמעותי לנוער, יותר ויותר מאוכלוסיית הגיל השלישי -בני 65 ומעלה- עובדים.

10.סוגיית העלאת שכר המינימום עדין נמצאת בליבה של המחלוקת הפוליטית הבין מפלגתית.

 

מגמות אלו מתכתבות עם מגמות המוכרות לנו בחלקן גם בשוק העבודה הישראלי. גידול משמעותי בסקטור השרותים בעיקר על חשבון מגזרי התעשיה המסורתייים, יותר ויותר צעירות וצעירים, עצמאים יזמים ופרילנסרים במוקד כח העבודה העולה, שיפור מדורג אך עיקבי במעמד הנשים העובדות ,התרחבות במדדי אי השוויון בין בעלי השכלה אקדמאית לשאינם ודחיית גיל היציאה בפועל ממעגלי העבודה, לפנסיה.

אם אכן זוהי תמונת מצב המשקפת מגמות גלובליות בשוק התעסוקה, אזי יש לשאול מה יחסינו למגמות אלה? האם זה טוב ורצוי שאלה הם פניו של שוק העבודה ? מה עלינו כישראלים לשמר או לשנות? אילו שינויים והיערכויות נדרשות מצד הממשלה והסקטורים האזרחיים השונים, כשאלה הן המגמות? מדוע ? באיזה קצב?

 

נקודות למחשבה, בזמן שעמיתינו יגעי העמל באמריקה מבלים את חופשת חג העבודה שלהם ! חג עבודה שמח ! .

 

מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"

השינויים הכלכליים החברתיים והתעסוקתיים הקשורים בשינויים שמביאה עמה הטכנולוגיה המאיצה של המאה ה 21, מתחילים להניב לא רק דיון ותיאור של הבעיות והאתגרים, אלא גם התחלה של מתן מענים אפשריים לאתגרים הללו.

כזה הוא הענין סביב המהלך שהתרחש בסידני-אוסטרליה בתחילת שנת 2016 המתיחס לאתגר של כניסת חברת אובר (UBER) לאזור. המענה המענין של הגורמים החברתיים והרגולטיביים האוסטרליים יכול לשמש כמקרה מדגים למהלך יצירתי ופורץ דרך במבחן ההתמודדות החברתית עם נזקי הסופה שמחוללת הטכנולוגיה המאיצה.

תחילה לתיאור הבעיה:

חברת אובר מפעילה אפליקציה המאפשרת לכל נהג רכב פרטי להירשם לאפליקציה ובאמצעותה לקבל פניות מנוסעים סמוכים המעונינים לחלוק עמו את הוצאות הנסיעה ליעד המשותף. חברת אובר גוזרת קופון מכל נסיעה שכזו, בעל הרכב זוכה להשתתפות בהוצאות הדלק ותחזוקת הרכב, הנוסע או הנוסעים שמחים על הזמינות והגמישות וכמובן החיסכון בהוצאות. איכות-הסביבה מרוויחה אף היא בגדול. המפסידים העיקריים הם כמובן נהגי המוניות. לא רק שכמות הנוסעים הנזקקים לשירותי ההסעה שלהם יורדת פלאים, אלא שבניגוד לנהגי אובר חלה עליהם מערכת מעמיסה של הוצאות סביב הסמכתם לתפקיד, תשלומי ביטוח, בטיחות ושאר רגולציה ההופכת את התחרות ללא הוגנת ואף מפלה לרעה. נהגי מוניות נדרשים גם כידוע לשלם סכום גבוה של עשרות אלפי דולר כדי לקנות רשיון ("מספר") ולטענתם זהו סכום ששילמו למדינה מתוך הבנה שזהו נכס מניב וסחיר. ברכישת הרשיון הסתמכו על האפשרות למכור אותו בעתיד ולצרף את סכום המכירה להכנסה הפנסיונית שלהם. כל זה כאמור משתנה כשאובר נכנסת לתמונה.

במדינות רבות בעולם נתקלו נהגי המוניות והרשויות באתגר שהציבה אובר ולא בכולן נמצא מוצא. בברזיל, פקיסטן וצרפת פרצו מהומות של נהגי מוניות בהובלת איגודי העובדים ואלו אף נהגו להזמין נהגי אובר לכתובות מסוימות שם המתינו לנהגי אובר והיכו אותם באלימות. במקומות אחרים פנו נהגי המוניות לבתי המשפט ואף איימו "לסגור את כבישי המדינה" עד להסרת האפליה.

1212121

אובר היא כיום חברה בעלת שווי שוק של כ 70 מילארד דולר. שווי שוק זה הושג במשך כ 7 שנות פעילותה אולם האפקט שלה במגה-ערים במערב הורגש כבר בשנה הראשונה לפעולתה. בעקבותיה צצו חברות רבות המחקות אותה כך ששוק שירותי ההסעה בתשלום חווה את מה שפרופ' קלייטון כריסטיאנסן קרא : "חדשנות משבשת" (Disruptive innovation). תופעה זו שמקבילותיה בענף המלונאות הן AIRBNB או SPACE-X בתחום החלל או WEWORK בתחום המשרדים הופכת להיות יותר ויותר נפוצה. טכנולוגיה חדשנית משנה במהירות רבה את פני השוק, השחקנים השונים מוצאים את עצמם לפתע במצב חדש ששינה את הסדר הקיים לרוב לטובת הלקוחות ולרעת נותני השירות. המימשל מאחר לזהות את הבעיה והתערבותו נמתחת על פני זמן רב מדי בשל תהליכים משפטיים בירוקרטיים ופוליטיים.המענה האוסטרלי לאתגר של אובר מענין איפוא כסוג של התמודדות עקרונית עם תופעה רוחבית מעמיקה של החברה האזרחית החווה את תוצאות ה"חדשנות המשבשת".

הפתרון שהושג בסידני הושג על ידי גורמים אזרחיים-חברתיים שונים שהתאמצו יחד עם גורמי המימשל למצוא נקודת איזון ופיצוי הולמת. הנחת המוצא של כל הנוגעים בדבר היתה שאובר ומתחרותיה בשוק אפליקציות התחבורה השיתופית אינן תופעה שעתידה להעלם אלא להתרחב. אזרחי המדינה הצביעו באגודליהם והזמינו את נהגי אובר בקצב הולך וגובר. נהגי המוניות עצמם, הבינו שהדרך היחידה להתמודד עם האתגר היא להצטרף למגמה וליהנות מכח השוק העולה. המימשל הסכים שיש לשאוף להשוואת תנאים ולאפשר לנהגי מוניות לפעול בתנאי השוק החדשים, כלומר להציע נסיעה משותפת לכמה נוסעים בנסיעה אחת וכן לפצות את הנהגים שרכשו "מספר" בעלות ניכרת. הסיכום היה שתוקם קרן פיצויים אשר תקבל 1$ אוסטרלי מכל נסיעה שיתופית שתתבצע באובר או במונית בשנים הקרובות, הסכום שיצטבר יאפשר לפצות את נהגי המוניות ולהשיב להם את עשרות אלפי הדולרים ששילמו בגין רשיון. כך תיפסק האפליה וכולם יפעלו בתנאי שוק זהים..

האם אנו עדים כאן לתחילתה של תופעה חברתית חדשה, המכילה את "החדשנות הטכנולוגית המשבשת" כברכה כלכלית חברתית וסביבתית אך מוכנה בה בעת לפצות את הנפגעים המיידים בדור המעבר? האם גמישות מסוג זה, בה כל המעורבים בדבר תורמים לפתרון הצודק, תיתכן גם במקומות אחרים בעולם? גם במגזרי שוק הדיור והעבודה השיתופית? כלומר מעבר למקרה של אובר האם יש כאן תבנית אזרחית לפתרון חברתי הוגן כשפגיעתה של החדשנות המשבשת גורמת לאפליה? מה אנו יודעים היום להגיד על "אוכלוסיות הסיכון" של החדשנות המשבשת? הטכנולוגיה מאיצה ומשנה סקטורים רבים, אזי מי מזהה את הנפגעים היום או בעתיד? מי יקבע את גובה הפיצוי? מה יהיו הקריטריונים המגדירים את הפתרון הראוי והצודק? שכן שלא בכל התחומים כמו אצל נהגי המוניות ניתן לאמד נזק מדויק? האם אנו נערכים ליום שבו הביטוח הלאומי הישראלי יכיר בטענת עובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל כניסת "חדשנות משבשת" לתחומם? האם תתקבל בבית המשפט טענת הביטוח הלאומי כי אם ניתנה התראה מוקדמת בדבר השינוי הצפוי בשוק והעובד לא נקט בתהליכי התאמה וגיוון תעסוקתי מתבקשים, הרי שעליו לשאת בתוצאות ולא לקבל פיצויים מכספי הציבור? מהי התראה מוקדמת? מיהם הגורמים המוסמכים להנפיק "אזהרת מסע תעסוקתית" לאזורי הסיכון של תעסוקת המאה ה-21?

סקר לאומי מקיף על תחום הפרילנס והשפעתו על הכלכלה האמריקאית

הפרילנסרים הם כח העבודה העולה בשוק התעסוקה האמריקאי.

מתוך סך כולל של 156 מליון מועסקים דיווחו חמישים ושלושה מליון אמריקאים כי הם עובדים כפרילנסרים. דור המלניום פעיל בפרילנס יותר מכולם. הסיבה המרכזית איננה בהכרח כסף כי אם ענין ומשמעות.

מצגת מרתקת ומפורטת למי שמתענין במספרים במגמות, במקומה של הטכנולוגיה ובהבנת עולמם של הפרילנסרים.

Freelancing in America: A National Survey of the New Workforce

545454

מותו של יום העבודה

J412K2C3

מאמר מענין החוזה את מותו של יום העבודה השגרתי. לטענת הכותבת דור המלניום יבחר במשימות יומיות המעניקות לו אושר ומשמעות עכשיו על פני תוכניות תעסוקה שמנפקות תחושת קביעות או הבטחת הכנסה פנסיונית עתידית.

https://www.themuse.com/advice/the-death-of-the-9to5-why-well-all-work-flex-schedules-soon

מלחמה באבטלה עם לוחמים מהצבא

חברת אובר השיקה תוכנית מיוחדת למלחמה באבטלה בקרב יוצאי צבא בארה"ב. בעוד אחוזי האבטלה הלאומיים נעים סביב ה 6-7 אחוז הרי שבקרב יוצאי הצבא המספר מגיע לכ 21 אחוז אבטלה. הסיבה לכך היא ניידות רבה והחלפת תפקידים תכופה, קשיי הסתגלות למסגרת האזרחית ותעסוקת בני זוג.

חברת אובר מציעה הקמה של קהילת נהגים שגם מסייעת בזמנינ המעבר וגם מגבירה את בטחונם של בני משפחות הצבא . מענין

Uber to Military Veterans: We Want You

uber_sandiego_uberMILITARY_blogheader_700x300_r1

עלייתם של עובדי הצווארון השקוף החדש

מאמר מצוין שהוא חלק מספר שכתב סיימון רוטמן מארה"ב שהוא שותף בקרן גריילוק שבין השאר מושקעת בלינקדאין ובעבר היה מבכירי eBay.

הספר עוסק בעובדים יזמים שמשתמשים בפלטפורמות טכנולוגיות כמו אובר, איבי ואייר-ביאנבי כדי להתפרנס בכבוד ובעצם הבוס החדש שלהם הוא הרשת אלא שמדובר בעבודה יותר גמישה יותר מאפשרת וכנראה גם מגבירה פוריות לכלכלה ולחברה.פעם היו אלה עובדי הצווארון הלבן או הכחול או הוורוד היום אלו הם עובדי הצווארון השקוף.שווה קריאה

http://www.forbes.com/sites/valleyvoices/2014/12/02/the-rise-of-the-uncollared-worker-and-the-future-of-the-middle-class/

34343434

האם וכיצד מיומנויות שימוש במחשב וגישה לאינטרנט מגבירים מדדי תעסוקתיות

מחקר מקיף ומפורט של האיחוד האירופאי אודות הקשר בין נגישות ושימוש בטכנולוגיות מידע לבין מדדי תעסוקתיות . השפעה חיובית ניכרת בעיקר בקרב נוער בסיכון ומבוגרים.

202020

 

http://is.jrc.ec.europa.eu/pages/EAP/eInclusion/employability.html