כלכלה שיתופית רבודה / כתב אלי בנטאטה

כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת גישה משותפת למוצרים, שירותים וכישרונות. מערכות של כלכלת שיתוף מתקיימות במגוון צורות וכולן מנצלות את טכנולוגיית המידע כדי לבצע העצמה של בני אדם, שמאפשרת הפצה שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. הגדרה זו ודומות לה, מייצרות תחושה של כלכלה הוגנת יותר וכלכלה שווה לכולם.

המחקר Racial Discrimination in the Sharing Economy מתוך ה HARVARD BUISNES SCHOOL  הבוחן את נושא האפליה במסגרת הכלכלה השיתופית, מראה כי ישנה אפליה,שלא היתה מתקבלת במסגרות דומות שאינן משוייכות לכלכלה שיתופית, לדוגמא: ב AIRBNB הסיכוי של אדם כהה עור לסגור עם בעל דירה הם 16% פחות מאנשים אחרים. ב UBER נוסעים בעלי צבע עור כהה מקבלים ציונים נמוכים יותר מאשר נוסעים אחרים ע"י הנהגים.

אם נשווה בין AIRBNB לבין רשת בתי מלון, ברור כי במידה ומחקר היה מראה כי רשת המלונות מפלה אנשים, החברה האזרחית ומערכות האכיפה היו מגיבים במיידי, מאידך בכלכלה שיתופית מערכות אלו אינן מגיבות כמעט. הסיבה לכך היא שמותר לאדם להפלות אנשים כאשר מדובר ברכושו האישי, זכותו להחליט עם מי acheterdufrance.com הוא מוכן לחלוק ועם מי הוא מסרב.

פתע כל המנגנונים שנבנו לצמצום האפליה נהפכו לכמעט ולא רלוונטים, ניתן להאמין כי בשנים הקרובות המערכות יתאימו את עצמן לסביבה החדשה ויתנו מענה כזה או אחר. עד אז נסבול מאפליה "לגיטימית", עם זאת האם סוגיית האפליה היא הסוגייה היחידה העומדת בפתח ?

כנראה שלא, נראה כי הבעיה המרכזית שעלולה להעמיק את הפערים החברתיים הרבה מעבר למצב הקיים ואף עלולה לייצר תקרות זכוכית חדשות, נוצרת ממש בימים אלו.

כולנו משתמשים באפליקציות ובאינטרנט לביצוע עסקאות מכל הסוגים, כולנו גם מודעים לכך שאנו "משלמים" במטבע הנקרא "ויתור על הפרטיות". תמורת השימוש באפליקציה \ אתר אינטרנט כזה או אחר אנו מאשרים לאותן חברות להשתמש בכל הנתונים הנמצאים במכשירים הדיגיטלים שלנו ואף מאפשרים להם לעקוב אחרינו.

ברור כי כבר היום יש SCORING לכל אחד מאיתנו,לדוגמא אתר כמו "בלנדר" הלוואות בין לווים למלווים, החברה מבצעת בדיקה מעמיקה לאיסוף מידע על הלווה כדי לבדוק את רמת האמינות שלו, במידה מסויימת, לא מובנה ואולי אף לא כל כך נגיש, עם זאת ברור שהכול עניין של זמן (ולא כל כך רחוק כמו שאפשר אולי לחשוב). כל אחד מאיתנו יהיה לו SCORING אשר יהווה את המפתח שפותח לנו את סביבת תחום המחייה שלנו. האם יש לנו את הזכות לפעול בסביבה עשירה באפשרויות ובהזדמנויות בזכות SCORING גבוה או שנוכל לפעול בסביבה קשה שאין ממנה מוצא בגלל SCORING נמוך.

סוגיית האפליה תהפך לבעיה של מעמדות, מעמדות של בעלי SCORING  גבוה לעומת בעלי SCORING נמוך. אבל, בניגוד לאפליה אשר אינה מקובלת בחברה ופועלים למגרה כמו בישראל באמצעות מגילת העצמאות, חוקים ותקנות נגד אפליה ובעד אפליה מתקנת, המעמדות יהיו מעמדות "רציונאלים", זה לא בגלל שהוא שחור, זה לא בגלל שהוא משכונת עוני וכו… זה בגלל ה SCORING הנמוך שלו, ויתבססו על מידע "אובייקטיבי" הוא בעל ציון נמוך ולכן סביבות וירטואליות יהיו חסומות בפניו (בדיוק כפי שאנו לא טוענים לגזענות לגבי מי שלא התקבל לאוניברסיטה בשל ציון נמוך בפסיכומטרי).

לתוצאה של הליך זה אני קורא בשם כלכלה שיתופית רבודה, לא במובן החיובי כפי שאולי ניתן לפרש, אלא, דווקא במובן השלילי. יווצרו רבדים שונים שהנגישות אליהם יהיו פונקציה של ה SCORING האישי של כל אחד מאיתנו. הרבדים העליונים יהיו לבעלי SCORING גבוה והרבדים הנמוכים (השוק האפור של הכלכלה השיתופית) לבעלי SCORING נמוך.

פוקימון גו ועתיד התעסוקה

בשבוע האחרון פרצה אל מרחבי המרשתת והרשתות החברתיות תופעה חדשה ושמה פוקימן גו.בתמצית מדובר במשחק ישן ואהוב שזוכה לעדנה ולחיבור לטכנולוגיה חדשה ועולה- טכנולוגיית המציאות הרבודה. (Augmented reality) השחקנים מסתובבים ברחובות כשהם נועצים פניהם באפליקציית המשחק שבסמארטפון ומנסים לאתר דמויות מצוירות על המסך שחברת המשחקים "הטמינה" ברחובות בגנים במבנים באזורים שונים בעולם והכל על בסיס זיהוי מקום השחקן (GPS). תופעה שהאנושות לומדת את משמעויותיה כרגע. יש שמדגישים את החיובי (אנשים סוף סוף קמו מכורסת הבטטה והתחילו ללכת- -הסוף למגפת ההשמנה בדרך.) ויש המדגישים את הצד השלילי (המשחק מחייב מבט קבוע במסך תוך כדי הליכה- מתכון לאסון כשאנשים חוצים כביש או נופלים לבורות) ויש גם את ההיסטריים (אוטוטו פיקאצ'ו עם דגל כהנא חי בהר הבית) זה כל כך חדש אז נמתין ונראה.

11111111111111111

כדי לקרוא יותר על מרכיבי המשחק שבכל מקרה מתברר כסוג של שגעת חדשה אתם מוזמנים לגגל " מה זה פוקימון גו ?" . לענינו חשוב לשאול מדוע תופעה כזו שנדמית כמו הזיית קיץ חם במיוחד, רלוונטית לנו העוסקים במקצועות התעסוקה?

 

תשובה אחת היא משום שיש כאן סוג של עיסוק מעולם המשחק והפנאי שסוחף מליונים בגילאי התעסוקה בבת אחת ומעיד על מה שמעסיק את נפש הבריות. אנחנו יודעים שלמישחוק תהליכים יש היום מקום רב בשוק התעסוקה בעיקר בהיבטים של הדרכה ולמידה וכאן נפתח פוטנציאל מענין. האם מה שמתגלה כמושך וכמיומנות נרכשת בזמן הפנאי יכול להיתרגם למיומנות רלוונטית לתהליכי הכשרה השתלמות והסבה מקצועית.היבט נוסף קשור לעובדה שהמשחק בנוי מתלכיד של שתי טכנולוגיות GPS ומציאות רבודה. טכנולוגיות זיהוי המקום מוכרות לכולנו בעיקר דרך אפליקציית הניווט וויז שמאתרת את מיקום הרכב שלנו ואת יעד הנסיעה ומחברת אותנו בדרך הקצרה ביותר בינהם. טכנולוגיות המציאות הרבודה זכתה לפחות חשיפה אך לעוסקים בתחומי החדשנות היא מוכרת היטב כטכנולוגיה בטרנד עולה בכל קנה מידה. העליה שלה מזכירה טכנולוגיות כמו הדפסת תלת מימד או תחבורה ברכבים אוטונומיים. זהו תחום מאיץ היות שהוא מבוסס על מערכות דיגיטליות ומשום כך כפוף לחוקי ההאצה האקספוננציאליים. די אם נזכיר תופעה ללא תקדים של חברה בשם מג'יק ליפ (עם מייסד גאון ,ישראלי לשעבר בשם רוני אבוביץ ) הפועלת ממיאמי אשר גייסה סכום עתק של 140 מילארד דולר לפיתוח מוצרי מציאות רבודה. (כן, מילארד ולא מליון)

22222222222

פוקימון גו כמשחק שמלהיב את הבריות הוא איפוא קצה קרחון שמעיד שיישומי הטכנולוגיה הרבודה כבר כאן והם כאן כדי להתרחב ולהתפתח משמעותית לכדי תעשייה שלמה וחדשה. אגב, לפני יומיים חשפה חברת מיקרוסופט בסרטון קצר את החזון שלה לשילוב טכנולוגיות מציאות רבודה במשרדי העתיד. תוכלו לצפות בסרטון כאן. לחברה שלקוחותיה הם ארגונים ועסקים חשוב להדגים את היישומים הקשורים בעבודה. חזונה של החברה הוא שמה שהיום משודר אלינו דרך מסכי מחשב וסמארטפון עומד לעבור מהפכה והמשרד שלנו עומד לעבור שינוי לחלל עבודה שהקירות הרפצה והתקרות שלו יוכלו להיות סוג של מרחב שיתופי למולטימדיה ולעבודה שיתופית, ממש כמו שחברת התעופה היפנית מפתחת את מערכי ההכשרה של מהנדסי התעופה שלה בטכנולוגיה זו.

עליית יישומי טכנולוגית המציאות הרבודה רלוונטים גם לתחום קידום התעסוקה. כלכלה שלמה של מקצועות יכולה להיות כאן רלוונטית לצרכי הכוון וגיוון תעסוקתי: גרפיקה, אנימציה, תיכנות, עיצוב, הנדסת חומרה, ניהול, מקצועות מתחום הגיימינג ההדרכה, התיירות הפקת התוכן ועוד. צפוי שבקרוב מכונים ומכללות יציעו התמחות בתחום "הנדסת מציאות רבודה" ואחריהן יגיעו גם האוניברסיטאות עם תארים רלוונטיים ותקציבי מחקר.עסקים חדשים יתפתחו סביב הטכנולוגיה למשל אפליקציות תיירות ששותלות יישויות וירטואליות במצדה ובכותל והשימוש באפליקציה מאפשר תהליכי מישחוק של למידה מרפרפת שמאפיינת התנהגות תיירית. אם זה קצת מבלבל לא נורא ככה זה כשזה חדש. גם כשטוויטר פרצה אל התודעה בשעתו זה נראה הזוי. מי בכלל יתקשר במגבלות של 140 תווים? מה בכלל המודל העיסקי של זה, למשתמש ולחברה עצמה ? ולימים מסתבר שלא חלף זמן רב ויש כאן חברת ענק שהגדירה בעצם מדיום תקשורתי חדש משל עצמה וסביבה מקצועות רבים ומפרנסים: רכזי ניו מדיה בארגונים, עיתונאים ובלוגרים שניזונים ומזינים את הידיעות שלהם בטוויטר תחילה ועוד כהנה וכהנה אשכול תעסוקות סביב פלטפורמה אחת. אז ברוך הבא פיקאצ'ו.