מודלים של הכשרה דינמית בעידן של מחסור בעובדים מיומנים: כתבה אינה סולטנוביץ'

פוסט זה נכתב בהמשך לפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של משרד העבודה האמריקאי.

Apprenticeship ("למידה שולייתית" או "חניכות") היא שיטה להכשרה מקצועית, המתפתחת בשנים האחרונות בעולם ונחשבת כמגבירה של מוביליות חברתית. שיטה זו מיועדת לתת מענה לצרכי המעסיקים הזקוקים לעובדים מיומנים, לצמצם את הפער ההולך ומתרחב בין המיומנויות של האוכלוסיה הנכנסת לשוק העבודה לבין המיומנויות הנדרשות בענפים ולסיוע ביציאה מעוני של אלו אשר אינם עובדים או עובדים בשכר נמוך. מקורות שונים בכלכלה האמריקאית מצביעים על כך כי בשנים האחרונות אפשר לציין בבירור כי שיטה זו להכשרה תעסוקתית, משיגה תוצאות חיוביות משמעותיות למעסיקים, למועסקים ולמשק כולו.

הנשיא אובמה הכריז בשנת 2014 על תוכנית להכפלת מספר המוכשרים ב"חניכות" בעבודה כחלק מהתאמה לדינמיקות של שוק העבודה במאה ה 21. משרד העבודה האמריקאי יישם מדיניות שהגדילה ב 75,000 את מספר המשתתפים בתוכניות אלו וזהו המספר הגדול מזה עשור בתחום. זאת ועוד, המשרד מצהיר כי כבר השקיע 175 מליון דולר והשנה יוסיף וישקיע 90 מליון דולר ביוזמות שיגבירו מגמה זו.

גם בישראל, מודל החניכות תופס תאוצה. ג'וינט ישראל – תבת והאגף להכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה מובילים בימים אלה את תכנית הפיילוט סטארטר, במטרה לבסס מודל הכשרות בחניכות מבוגרים שיוצע לציבור על ידי הממשלה. במסגרת התכנית, שבסופה יקבל החניך תעודת מקצוע, תכנית הלימודים נלמדת בחלקה במכללה ובחלקה מועברת על ידי חונך בעסק תוך כדי עבודה בשכר. הסטודנטים זוכים במסגרת התכנית גם להעשרה בתחום הכישורים הרכים והמיומנויות הנדרשות להצליח במקום העבודה. עד כה נפתחו הכשרות בתחומים שונים כגון, , מתכת, פלסטיק, מקצועות הרכב,קונדיטאות ועוד. בתכנית, שיצאה לדרך בתחילת 2016 ונמצאת בשנת פיילוט, נפתחו עד כה 11 קורסים ומשתתפים כבר 176 סטודנטים ו- 60 מעסיקים.

רפי רובין- מעסיק המנהל את מחלקת הקונסטרוקציה במפעל JABIL שמייצר מכונות דפוס תעשייתיות ומכונות לתעשיית המוליכים למחצה.  התייחס לצורך בתכנית ולתכנית עצמה, "כיום חסרים הרבה מאוד בעלי מקצוע, אך מצד שני גם אלה שהולכים ולומדים מקצוע מתקשים להשתלב בגלל היעדר הניסיון. התכנית נותנת פלטפורמה עבור אותם אנשים- מכניסה אותם לענף והם מתמקצעים תוך כדי למידה. כולם יודעים שאין כמו עבודה מעשית כדי ללמוד מקצוע ולהשתלב בו, ומצד המעסיק זוהי דרך מעולה להכשיר ולגייס אנשים לתחום".

אולם המהפכה השקטה והמענינת של השנים האחרונות בתחום סוגי ההכשרה המקצועית מתרחשת דוקא במגזר תעשיות ההי טק שם קצב ההאצה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמיומנויות הנדרשות מחייב גמישות ויצירתיות בשיטות ההכשרה. שיטת הכשרה בחניכות שבעבר אפיינה רק מגזרי תעשייה מסורתיים חדרה היום גם לתעשיית ההי טק, לתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת, הבריאות והאלקטרוניקה.

לצד שיטת החניכות נכנסו גם מודלים של On The Job Training ובעת האחרונה גם מודל של "טירונות" מרוכזת – BootCamp

121212

מסתבר שקצב השינויים של פיתוח הטכנולוגיה גרם לפערי מיומנויות בעייתיים ביותר בין דרישות וביקושי השוק והתעשיה, לבין יכולות ומיומנויות המשאב האנושי הבוגר את התוכניות האקדמיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה. מהנדסי מחשבים למשל, שלמדו 4 שנים בקולג'ים יוקרתיים מגלים עם יציאתם לשוק כי חלק ניכר ממה שלמדו בשנים האחרונות (בעלות כספית עצומה) לא היה כה רלוונטי לשוק ומה שהיה רלוונטי כבר השתנה וכי הם נדרשים ללמוד תחומי ידע חדשים ובעיקר שפות תיכנות חדשות לגמרי שגם הנדסאים שסיימו שנת לימוד מזורזת ועוד ננו-קורס ייעודי של התעשיה, קרובים יותר מהם לצרכי השוק וליכולת השתכרות טובה.

זאת ועוד, למידה תוך כדי עבודה (Learn as you Earn)הפכה להיות חלק ממערך הלמידה המקוון של כל ארגון טכנולוגי גדול. סיסקו למשל מחזיקה אקדמיה מקוונת בה מוכשרים עובדים חדשים להכיר את סיסקו מוצריה וכן תחומי ידע מקצועיים ומעשיים הרלוונטיים למילוי תפקידם. האקדמיה המקוונת ששמה- NETACAD- פתוחה אגב לעולם וכל מי שנרשם אליה ומוכיח עמידה בדרישות הקורסים נמצא כבר למעשה בתוך סביבת ההשמה של יחידות משאבי האנוש של הארגון העוקבות אחר הישגיו. בשל הביקוש הגבוה והדינמי , גורמים רבים בתעשיית ההי טק מדלגים על הצורך בבניה ואחזקה של סביבות לימוד מקוונות משלהם ומאמצים קורסים ספציפיים מסביבות למידה איכותיות קיימות כמו : Coursera, EDX, Udacity   ועוד. בסביבות אלו אגב ניתן לשלב בלמידת העובד החדש גם קורסים מקצועיים תשתיתיים ומשמעותיים וגם קורסים של כישורים רכים נלווים הרלוונטיים לעולם התעסוקה במאה ה 21.

אגב, אין זה אומר שהכשרה בשיטות אלו מתאימה לכל מעסיק ומועסק ובכל מצב ואין זה אומר שהן מייתרות את הלמידה האקדמית. תוכנית הכשרה עדכנית כוללת זמן איכות של למידה ישירה מעובד-שהוא מנטור המלמד את החניך כל מה שנדרש למילוי התפקיד בדגש כאמור על פיתוח המיומנויות הרלוונטיות אך בתמהיל הלמידה הכולל משולבת גם למידה מקוונת המשלימה פערי ידע תיאורטיים הניתנים ללימוד גם ממקורות אחרים זולת המנטור.

בישראל, תופעת ההכשרה במודל של טירונות-בוטקאמפ מראה ניצנים ולצידה גם תוכניות חניכות למבוגרים ותוכניות  Near Shoring  .

למשל, חברת Verisense מהר החוצבים בירושלים, מבצעת ווריפיקציה של שבבים כקבלן עבור חברות היי טק מובילות. שלב הווריפיקציה הוא שלב קריטי בחיי השבבים אשר לרוב מבוצע על ידי מהנדסים, אך Verisense פיתחה מודל ייחודי שבו היא מעסיקה חרדים ללא ניסיון תעסוקתי קודם או תואר אקדמי. המתקבלים זוכים להכשרה אינטנסיבית על ידי מומחי תוכן בחברה ולאחר מכן נחנכים על ידי מהנדסי חומרה. החברה זוכה בעובדים נאמנים בעלות נמוכה מזו של מהנדס חומרה והעובד מקבל הכשרה טכנולוגית ומשרה בשכר גבוה מהממוצע במגזר.

שיטות ההכשרה המגוונות הללו, שחלקן מהוות חידוש בתחום ההי טק, מסייעות לשוק העבודה להתמקד במיומנויות הישירות הנדרשות למילוי המשימה היצרנית. השיח בשוק העבודה עוסק פחות ופחות בתיאורי תפקיד ויותר במיומנויות המעשיות הנדרשות למילוי המשימות המשתנות תדיר ואלו מתכתבות היטב עם הגמישות המאפינת את צורות ההכשרה החדשות. בשוק העבודה העתידי יעלו ויצליחו הסתגלנים. אלה אשר ישכילו לשמור על עדכניות הידע והמיומנויות המשתנות של שוק העבודה באמצעות תוכניות הכשרה גמישות ומותאמות אישית.

מהפכה לטובה: 140 שנים של נתונים מראים – הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה. כתב: אנדרס קוקווקא

"900 אלף משרות ייעלמו ב-20 שנה הקרובות בעקבות חידושי הטכנולוגיה והרובוטיקה…", כך שמענו לא מזמן. כל העיתונים ותכניות הטלוויזיה דיווחו על כך וניתחו את הממצאים. גם אנו בתבת שמענו את התחזית הזו, ואנו ממשיכים לבדוק ולנסות להבין buy-trusted-tablets.com מה אפשר לעשות.

מאמר מעניין זה, באתר הגרדיאן, מתאר מחקר שנערך על ידי כלכלני חברת הייעוץ דלויט. המחקר מבוסס על תוצאות מפקד האוכלוסין שנערך באנגליה ובוויילס מאז 1871, ולפיו טכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה.

הסטנדרט בכל העולם אומר שכל משרה טכנולוגית יוצרת שלוש משרות נוספות בתחומים שונים, למשל, עובד טכנולוגיה יספק עבודה לגננות, מכונאים, אינסטלטורים וכדומה. מנוע הטכנולוגיה מושם לפעולה בשווקים שונים בתור הבסיס לפיתוח הכלכלה ושיפור רמת החיים. כך עשו שכנינו ברשות הפלסטינאית, ב-2013 אמנם רק 4,500 איש עבדו בתחום הטכנולוגיה, אולם התרומה ל-GDP גדלה מ-0.8% ב-2008 ל-5% ב-2010. אנו נראה תופעה דומה בדרום הארץ בעקבות השינוי העובר על באר-שבע וסביבתה בהכרזתה כבירת הסייבר של ישראל.

על פי המאמר, "מכונות וטכנולוגיה יחליפו את העובדים במשימות החוזרות ונשנות והמייגעות יותר, אבל נראה שביטול הצורך בעבודת אדם לא קרוב מאשר בכל זמן אחר ב-150 השנים האחרונות ."111111

בזמן שמשרות קשות פיזית, מסוכנות ומשעממות ירדו, המחקר מצטט "שינוי עמוק", עם הסבה של  כח העבודה מתפקידה ההיסטורי, כמקור כוח גלם, למטפלים, לחינוך ולשירותים לאחרים.

המחקר מצא שבאנגליה, בשני העשורים האחרונים, הייתה עליה של 909% במקצועות עוזרים סעודיים, אחיות, וכדומה.

באותה תקופה היה גידול של:

  • 580% בעוזרי הוראה
  • 183% בעובדי רווחה ועובדים בקהילה
  • 168% במטפלים בבית

אבל גם ירידה של:

  • 57% בקלדניות
  • 50% במזכירות
  • במגזרים שונים: רפואה, חינוך ושירותים -הטכנולוגיה שיפרה את התפוקה והביאה להתייעלות בזמן והגדילה את מספר המועסקים במגזרים אלו. למשל, ב-1871, היו באנגליה כ-9,382 ראוי חשבון, והיום אחרי 140 שנה, המספר יש כ-215,678 מועסקים בתחום.הטכנולוגיה גם שינתה את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה ע"י כך שגרמה לירידה במחירים של מוצרי צריכה שונים כגון, טלוויזיות, מכוניות, מחשבים, ביגוד ועוד. 55555555הדו"ח מסיים עם פרט משעשע המציין ששיפור רמת החיים של האנשים והעלייה בהכנסה הביאה לגידול בהוצאות אישיות, כמו למשל הוצאות על ספרים ומספרות. בעוד בשנת 1871, היה מספרה או ספר אחד לכל 1,793 אזרחים של אנגליה וויילס, היום יש אחד לכל 287 אנשים.האם מה שנכון למשק האנגלי נכון גם למשק הישראלי בהקשר זה? כיצד צריך להיערך עכשיו כדי למצות את יתרונות השינוי התעסוקתי שמחקר דלויט מצביע עליו ומה צריכה להיות המדיניות התעסוקתית כלפי מי שבכל זאת לא מצליח לעבור את השינוי הנדרש?אישית האנגלים לא נראים לי יפים יותר היום מאשר בעבר, אבל זה כבר לא קשור לטכנולוגיה!!

מחקר לכבוד חג העבודה האמריקאי

לכבוד חג העבודה האמריקאי 2016 (Labor day) החל היום , פרסם אמש מרכז המחקר היוקרתי PEW , נתונים ומגמות עדכניים אודות שוק העבודה האמריקאי המונה 150 מליון עובדות ועובדים. מגמות אלו מעוררות למחשבה ולהשוואה ביחס לשוק העבודה הישראלי.

 

להלן עיקרי הממצאים:

 

1.מספר העובדים המאוגדים בארגוני עובדים הצטמצם בעשור האחרון בכמעט חצי.

2.הזכות להתאגדות דווקא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה ההולכת ומעמיקה.

  1. רוב המועסקים האמריקאים עובדים בסקטור השירותים.
  2. כ- 15 מליון אמריקאים הם עצמאיים (self employed) והם המעסיקים הישירים של עוד כ- 30 מליון עובדים ובסך הכל מהווים 30% אחוז מכח העבודה האמריקאי.

5.לראשונה דור המילניום (גילאי 18 עד 35) הוא הדור הגדול ביותר כיום בכח העבודה האמריקאי. בשנה שעברה הוא הדיח את דור האיקס (35 עד 50) מראשות הטבלה, תוך 3 שנים בלבד.

6.נשים עדין מרוויחות פחות מגברים אך פער זה הולך ומצטמצם -במיוחד בקרב הדור הצעיר.

7.פערי ההשתכרות בין בעלי השכלה אקדמית לבין אלו שאינם הוא הרחב ביותר מזה עשורים.

8.בהשוואה לעשורים קודמים פחות ופחות בני נוער עובדים.

9.בניגוד משמעותי לנוער, יותר ויותר מאוכלוסיית הגיל השלישי -בני 65 ומעלה- עובדים.

10.סוגיית העלאת שכר המינימום עדין נמצאת בליבה של המחלוקת הפוליטית הבין מפלגתית.

 

מגמות אלו מתכתבות עם מגמות המוכרות לנו בחלקן גם בשוק העבודה הישראלי. גידול משמעותי בסקטור השרותים בעיקר על חשבון מגזרי התעשיה המסורתייים, יותר ויותר צעירות וצעירים, עצמאים יזמים ופרילנסרים במוקד כח העבודה העולה, שיפור מדורג אך עיקבי במעמד הנשים העובדות ,התרחבות במדדי אי השוויון בין בעלי השכלה אקדמאית לשאינם ודחיית גיל היציאה בפועל ממעגלי העבודה, לפנסיה.

אם אכן זוהי תמונת מצב המשקפת מגמות גלובליות בשוק התעסוקה, אזי יש לשאול מה יחסינו למגמות אלה? האם זה טוב ורצוי שאלה הם פניו של שוק העבודה ? מה עלינו כישראלים לשמר או לשנות? אילו שינויים והיערכויות נדרשות מצד הממשלה והסקטורים האזרחיים השונים, כשאלה הן המגמות? מדוע ? באיזה קצב?

 

נקודות למחשבה, בזמן שעמיתינו יגעי העמל באמריקה מבלים את חופשת חג העבודה שלהם ! חג עבודה שמח ! .

 

לא להאמין, אבל זה מה שקורה לתעסוקה ולכלכלה, כשנותנים להמון לממן

בתחילת אוגוסט 2016 , פורסם מחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הבוחן את הקשר בין פלטפורמת מימון ההמון המפורסמת קיקסטארטר (Kickstarter) לבין עולם התעסוקה והכלכלה. את המאמר פרסם פרופ' איתן וולניק מבית הספר היוקרתי למנהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה. פרופ' וולניק ממקד את הוראתו האקדמית ומחקריו בתחומי היזמות והחדשנות והוא בין החוקרים הבודדים בעולם החוקרים את תחום הקראוד-פנדינג והמימון האלטרנטיבי. ככל הידוע מחקרו אודות קיקסטארטר שפורסם החודש, הוא המחקר הראשון היחיד והמקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום.

לפני שנציג את עיקרי מימצאי המחקר הרלוונטיים לנו העוסקים בתחום התעסוקה, כמה מילים על קיקסטארטר עצמה.

 קיקסטארטר היא פלטפורמה דיגיטלית מקוונת לגיוס ממון, מהמוני הגולשים, למימון פרויקטים של יזמים. כללי המשחק המרכזיים של קיקסטארטר הם שהיזמים מציגים את הפרויקט או המוצר שלהם בפני הגולשים באתר קיקסטארטר.הם מתארים מוצר קיים הדורש שדרוג או רעיון או תרשימים ועיצובים של מוצר עתידי מתוכנן ומבקשים מן הגולשים מימון לשלב ההתנעה To Kick start the project.

גולשים שבוחרים לסייע במימון נקראים תומכים (Backers). כל תומך מקבל בתמורה לתמיכתו תגמול. לעיתים זהו המוצר שייוצר בעזרת המימון, לפעמים המוצר בתוספת בונוס, למשל המוצר עם ערכת מפתחים וקוד פתוח, לפעמים התגמול יהיה רק חולצת טריקו עם לוגו הפרויקט. כל פרויקט מוגבל ותחום בזמן. במהלך זמן זה על הפרויקט להשיג את המימון המבוקש מהקהילה, אם לא עמד ביעד הגיוס הפרויקט לא ימומן כלל, אם חרג וקיבל יותר מהסכום שהקציב הנה מה טוב.עד היום עשרות אלפי פרויקטים לא קיבלו כלל מימון ואילו מאות ביקשו מימון בסיסי וזכו לגייס מליונים. אפשר להרחיב ולקרוא כאן עוד על קיקסטארטר ועל מיזמים מוצלחים שזכו בה למימון המונים בסיסי או יוצא דופן.

666666

נשוב למימצאי מחקרו של פרופ' וולניק, אודות תרומת קיקסטארטר לשוק העבודה והכלכלה. מחקרו מצא כי:

  1. בשש השנים, מאז היווסדה, באפריל 2009 ועד לסוף תקופת המידגם במאי 2015 , הפיקה פלטפורמת קיקסטארטר 61,654 פרויקטים מוצלחים שקיבלו מימון

2. פרויקטים ממומנים אלו יצרו 5135 משרות חדשות בהיקף של משרה מלאה ועוד 160,425 משרות חדשות בחלקיות משרה.

3.הפרויקטים המוצלחים הביאו לרישום של 2,601 בקשות לרישום פטנטים חדשים והוסיפו עוד 2.46 דולר ממשקיעי וגורמי חוץ עבור כל דולר שגויס באתר.

  1. רק 4% מיוזמי הפרויקטים היו מובטלים בזמן פרסום היוזמה, 39% דיווחו כי יוזמתם מתפרסמת בזמן שהם מועסקים במשרה מלאה, 33% דיווחו על היותם פרילנסרים או עצמאיים, 12% דיווחו כי הם יזמים ועשרה אחוז דיווחו כי הם כרגע סטודנטים. יוצרי הפרויקטים הללו דיווחו על אפקט חיובי על הקרירה שלהם: 67% דיווחו כי הפרויקט קידם את הקרירה שלהם, 46% דיווחו כי הגדילו את הכנסותיהם, 37% דיווחו כי הפרויקט פתח בפניהם אפשרויות תעסוקה חדשות.

5. למעלה מ 11,000 חברות וארגונים השתמשו באתר לגיוס מימון.

וולניק סבור כי מימצאם אלו מצביעים על הצלחה רבתי של מודל מימון ההמונים וכי תרומתו החברתית כלכלית נמדדת הרבה מעבר ליחסי היזמים והתומכים. להבנתו עיקר ההצלחה נמדדת בחברות ובשותפויות החדשות שנוצרו וקמו כתוצאה מהגיוס המוצלח, כפי שעולה ממחקרו אלו הן חברות בעלות אופי ומוצרים מבוססי חדשנות, שכבר כיום מייצרות הכנסות בשווי של מילארדי דולרים מדי שנה.

עד כאן מחקרו של וולניק. ועכשיו לנתון הבא: קיקסטארטר נחשבת לאחד משלושת אתרי מימון ההמון המובילים בעולם אך היא כבר מזמן איננה לבד. יש כיום בעולם אלפי פלטפורמות מימון המון.    (יש המעריכים אותם ב כ- 2000 במספר ) השפעתם מעמיקה ומרחיבה את נתח שוק האשראי לחדשנות ביחס למקורות מימון מוסדיים ויש להניח, כי השפעתם על הכלכלה ועל התעסוקה הינה חיובית ומשמעותית.

מרתק איפוא יהיה לבחון את הפלטפורמות הישראליות המובילות כמו הד-סטראט או מימונה או להתחקות אחר יזמים ישראלים וחברות ישראליות שעשו שימוש בפלטפורמות גיוס המונים בחו"ל לצרכי מימון יוזמתם בארץ. בינהן יש כמובן מקום מיוחד להתבוננות בפלטפורמה ישראלית מובילה ויוצאת דופן שהתפרסמה בשנים האחרונות כמובילת חדשנות בתחום גיוס המימון וההשקעות עצמו הלא זוהי פלטפורמת OUR-CROWD הישראלית של היזם הירושלמי המצליח ג'ון מדווד. מחקר עדכני אודות תחום הקראודפנדינג ובמיוחד זה המנייתי , יאיר את תרומתן המעשית לשוק העבודה המתחדש ולכלכלה הישראלית.

777777

נניח לצורך הדיון שממצאי מחקר כזה יתקפו חלק או את כל מימצאיו של וולניק. מכאן תעלה השאלה כיצד ניתן לקדם חקיקה ורגולציה התומכת ביזמים וביוזמות הנעזרות במימון המונים לשם גיוס אשראי ומימון? כיצד על המוסדות החברתיים והממשלתיים לטפח סביבות כאלו התורמות לדמוקרטיזציה ולנגישות לאשראי לעסקים הקטנים והבינוניים? כיצד כלכלה של רעיונות יצירתיים המאפינת את אזרחי אומת הסטארט-אפ פוגשת פלטפורמת גיוס נגישה וזמינה להון מקומי או להון זר? נפרסת ומונגשת גם לפריפריה החברתית כלכלית של החברה הישראלית? האם אנו כמקדמי תעסוקה צריכים לקדם ציוות של צוותי יזמות מקרב אוכלוסיות היעד שלנו ולצאת עימן למימון? לזיו ברוש ולאופניים החדשניות שלו זה הצליח בהד סטארט, ולסטודיו ירושלמי קטן זה הצליח בקיקסטארטר, עם התיק ג'ואי, אפילו מעל המשוער, אז שנתחיל?