ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?

במסגרת ניסוי חדש ומרתק בבירת הסטארטאפים העולמית בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נבחרו 100 משפחות מסן פרנסיסקו, המאופיינות ברקע סוציואקונומי מגוון, וכל משפחה תקבל 1,500 דולר לחודש, לחשבונה האישי ללא כל התניות מוקדמות. בני המשפחה יוכלו לבחור כיצד להשתמש בכסף כאוות נפשם. להפסיק את עבודתם העכשווית, לבלות את זמנם בים, להפוך ליזמים, להמר להתנדב או לבחור בכל מהלך משנה תעסוקה וחיים כרצונם. הניסוי מבקש לבחון האם וכיצד השתנו חייהם של היחידים והמשפחות כאשר הם פטורים מדאגה להכנסה מינימלית לצרכי מחייה.

יוזם הניסוי הוא סם אלטמן, יהודי אמריקאי בשנות ה 30 לחייו, והרוח החיה מאחורי מאיץ הסטארטאפים הגדול והמצליח Y COMBINATOR.

אלטמן נחשב כיום לאחד מעמודי התווך של עמק הסיליקון ומאיץ הסטרטאפים שהקים כבר הצמיח כמה וכמה חברות סטארט-אפ ששוויון נאמד במיליארדי דולרים. להתקבל לתוכנית של Y COMBINATOR – קשה יותר מאשר להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יוזמתו בתחום התעסוקה חריגה מאוד בנוף העסקי והיזמי של העמק הממוקד בגיוס ובאקזיט הבא, אך מבטאת הלך רוח של אחריות תאגידית לתוצרי אי השיוויון הכלכלי והמתח החברתי ההולך ומתגבר בארה"ב.

Y Combinator יהיה הגוף שיוביל את ניסוי ה "הכנסה הבסיסית לכל" למעשה יהיה זה הגוף העסקי הראשון שיתנסה בתחום זה בארה"ב. על פי הממצאים מהפיילוט, יוחלט על אופן הרחבת הניסוי והמחקר לאלפי משפחות מכל רחבי ארצות הברית. גם אלפי משפחות אלו תקבלנה הכנסה בסיסית קבועה לתקופה של חמש שנים, חופשיים לגמרי מהתחייבות כלשהי. אלטמן מתחייב כי הצ'קים ימשיכו להגיע גם אם משפחה המשתתפת בניסוי החליטה להגר לגואם.

בתחילת השנה גייס אלטמן לעבודה את אליזבת רודס, חוקרת חשובה ומוערכת מאוניברסיטת מישיגן, שעסקה בין השאר בדרכים להקלת העוני במזרח אפריקה. רודס נתבקשה להבנות, להוביל ולבצע הערכה מתמדת ורב שנתית של כל היבטי הניסוי. אז מה עומד מאחורי הניסוי? אלטמן מעונין להבהיר שלא מדובר במהלך הנובע מאידיאולוגיה סוציאליסטית של "הכנסה שווה לכל ללא קשר לתשומות", בסגנון המשטר הקומוניסטי שעסק בעיקר בהגבלת תקרת ההכנסות וההישגים. אלא במהלך מחושב של יזם שנהנה מעושר יחסי ומעונין לקדם סוג של מעורבות חברתית ואחריות תאגידית של בעלי ההון הנהנים מן השפע של זמננו לכיסוי הוצאות רצפת הקיום המינימלית לכל האוכלוסיות החלשות בחברה. לטעמו חשוב שכל אזרחי המדינות יוכלו להתקיים בכבוד בחברה שבה יצוצו עוד ועוד מיליארדרים ואף טריליונרים. בעזרת הניסוי הוא מקווה לשפוך אור על אותם מקרים בהם החופש מעיסוק קיומי בהכנסה מפנה את המרץ לבניית אופי, לחינוך ולהשכלה, ליזמות ולמוטיבציה לצמיחה אישית שבכלכלה מרובת אבטלה טכנולוגית, חיוניים ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

לדעת אלטמן, הממשל הפדרלי איננו מפנים את קצב השינויים, ולכן הניסוי שלו איננו מייצג מצב תיאורטי היפותטי לעוד זמן רב. בעתיד הנראה לעין, כך צופה אלטמן, יצטרכו הממשלות לשנות את מבני תגמולי הרווחה ולתת קצבאות של הכנסה חופשית לכלל הציבור, שכן האבטלה תגיע לממדים קיצוניים שלא מוכרים כיום. חשוב לו, אם כן, לפרוץ דרך עם ניסוי שיהנה מגמישות ביצועית של עסק, שמתכנן ומבצע במהירות גבוהה ועם גמישות לשינויים כדי לרדת לעומק הענין ולהבין במוקדם מה קורה מבחינה חברתית ,כלכלית ותעסוקתית כאשר אנשים מקבלים הכנסה חופשית והם פטורים מהצורך לעבוד כדי להתקיים. ככל שמדובר ביזם סידרתי ומצליח אפשר גם לסמוך עליו שמתוך העיסוק בדאטה שיאסף בניסוי ומתובנותיו יוכל כבר להצמיח כמה סטארטאפים רלוונטיים.

אגב, בישראל החל שיח ראשוני בנושא "ההכנסה הגלובלית הבסיסית לכל" ובעולם יש מדינות בהן כבר יש פעילות רבה בכיוון זה, למשל בקנדה בפינלנד ובאלסקה.

בשוויץ, לעומת זאת, נדחתה במשאל עם ההצעה לחלק לכל התושבים 2,500 פרנק בחודש

היזם והמליארדר אלון מאסק סבור כי הכנסה גלובלית בסיסית היא מהלך בלתי נמנע בשל האוטומציה הגוברת ולהבנתו היא ככל הנראה הפתרון הנכון לתוצאות האוטומציה והאבטלה הטכנולוגית.

בזמן האחרון מצטרפים עוד ועוד יזמים ודמויות משפיעות מעמק הסיליקון לתמוך ביוזמת ההכנסה הבסיסית לכל.

אז מיהו ה"סם אלטמן" של ישראל? האם גם בישראל ירים תאגיד עיסקי את הכפפה ויערוך ניסוי דומה? מה צריך לקרות כדי שגם ממשלת ישראל תיכנס לתחום ותבחן באמצעות הביטוח הלאומי מודלים עדכניים של תגמול בסיסי לכל, בעידן של שינויים מאיצים בנוף התעסוקה?

תמצית ממצאי דו"ח חדש של מקינזי העולמי אודות ה Gig Economy

אחד ממוקדי השיח אודות עולם התעסוקה המשתנה קשור במיגזר העובדים העצמאיים והפרילנסרים. בשנים האחרונות חוקרים ומכוני מחקר בוחנים מגזר זה כנייר לקמוס המבטא תהליכים ושינויים רבים בנוף המשתנה של עולם התעסוקה. יותר ויותר עובדים ומובטלים מצטרפים למליונים שכבר מתפרנסים באופן מלא או חלקי מעבודות פרילנס ו"כלכלת הענן". הביטוי GIG ECONOMY מציין מעבר של מליוני עובדים ממשרות מלאות ותפקידים מוגדרים, לפרילנסרים ועובדים עצמאיים המבצעים משימות, פרויקטים ויוזמות זמניות. הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות לעובדים עצמאיים לבטא כישרון ולהפוך תחביב צדדי לפרנסה, להציע שירותים תמורת שכר, למכור ידע או מוניטין והשפעה, לגייס ממון מן ההמון, לסחור במוצרים קימים או חדשים, להציע ערך לארגון בלא לכונן יחסי עובד-מעביד לאורך זמן ועוד. דוח חדש ומקיף של פירמת מקינזי העולמי שיצא השבוע מעלה כמה ממצאים מרתקים הראויים לשימת לבנו כעוסקים בתחום התעסוקה:

  1. כ- 162 מליון מפרנסים באירופה ובארה"ב הם מפרנסים עצמאיים במשרה חלקית או מלאה (כ 20 עד 30 אחוז מכח העבודה הכללי)

2.נסקרו 8000 מפרנסים ועורכי המחקר סיווגו אותם בארבע קבוצות מרכזיות :

סוכנים עצמאים (free agents), משתכרים עיתיים (casual earners), נכפים (reluctants) ונצרכים (financially strapped). הסוכנים העצמאיים הם העצמאיים הקלאסיים, אלו שבחרו להיות עצמאיים ועיקר הכנסתם היא מעיסוקם זה והם מהווים 30 אחוז מכלל המתפרנסים העצמאיים. המשתכרים העיתיים הם משלימי ההכנסה העושים זאת מבחירה והם מהווים 40 אחוז, הנכפים, הם עצמאיים שאמנם הכנסתם המרכזית היא מעבודה עצמאית אך היו מעדיפים להיות שכירים והם מהווים 14 אחוז מכלל העצמאיים וקבוצת הנצרכים שנאלצים להתפרנס מעבודה עצמאית בשל מחסור והם מהווים 16 אחוז מכלל העובדים העצמאיים.

888888888888888

3. רוב מוחלט של המתפרנסים העצמאיים מדווחים על שביעות רצון רבה מעבודתם וזו גבוהה יותר מרמת שביעות הרצון של עובדים שכירים במקומות עבודה מסורתיים. הרכיב המרכזי בשביעות רצונם הוא השליטה על הזמן והגמישות.

4. העבודה העצמאית תורמת תרומה חיובית ומשמעותית לכלכלה. בהעלאת ההשתתפות בכח העבודה, במתן הזדמנות למובטלים ובהגברת הפרודוקטיביות של המפרנסים והצרכנים.

5. יותר ויותר יחידים וארגונים מפיקים תועלת רבה מן הגמישות הרבה והמגוונת של כח העבודה העצמאי הזמין, המעניק שירותים במנעד רחב ביותר.

6.הפלטפורמות הדיגיטליות מגבירות ומעצימות יכולות ומגמות אלו. החיבור בין מזמין לנותן שרות נעשה קל ומהיר.

7.עם זאת, ישנם כמה אתגרים הדורשים התיחסות ממשלתית וחברתית בעיקר בתחום תנאי התעסוקה של העובדים העצמאיים: הטבות סוציאליות (בעיקר ביטוחים), אמצעים להגנה מפני העדר תשלום עבור עבודה, הבטחת הכנסה בסיסית, הכשרה והכרה בהשכלה ובמיומנויות.

מחברי הדוח מצינים כי כח העבודה העצמאי נמצא במגמת עליה והתרחבות ובעשור הקרוב צפוי להגיע לכדי 40 אחוז משוק העבודה הכולל.

ע"פ נתוני משרד הכלכלה משנת 2014 יש בישראל  504,224 עסקים אשר 99.5 אחוז מהם הם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל של 100 מועסקים. מתוך כלל העסקים הקטנים והבינוניים הללו מספר העצמאיםללא מועסקים) עומד על 254,377 עצמאים, המהווים בעצם  50.4%  מהמגזר העסקי, ומחזורם העסקי עומד על 58.5 מיליארדי ₪ שהם  7% מהמחזור במגזר העסקי

בישראל.

את מגמת העליה וההתרחבות בעולם ובישראל אפשר לראות גם כתופעה חברתית תרבותית וגם כהשפעה טכנולוגית. ניתן למנות את הצטרפותם של המילאניאלז לשוק העבודה והעדפתם לעבוד כיזמים עצמאים, את הצורך  של עובדים שכירים רבים וכן גימלאים בהשלמת הכנסה שמאז המשבר הכלכלי ב 2008 התגבר,  וכן את זמינותן של הרשתות החברתיות ויכולתן לחבר בין פרילנסרים, נותני שירותים מקצועיים לבין ארגונים וצרכנים.

כיום עצמאים רבים בישראל נמצאים בתנאי נחיתות מול שכירים ומאוגדים אחרים ראו למשל הבדלים מרכזיים בטבלה הבאה:

67676676767u

 

בנוסף עצמאים רבים מלינים על תנאי תשלום של שוטף 30\60 ואף 90 יום ויותר כסטנדרט המקובל במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים לתשלום בגין עבודתם וכן תשלומי ביטוח לאומי גבוהים באופן יחסי– במדרגה הכי נמוכה זה כמעט 10% מההכנסות, ובכל המדרגות אין התחשבות בשום פרמטר סוציאלי (מצב משפחתי, ילדים וכו').

בהינתן שבשנים הבאות שוק התעסוקה יכלול ניידות גבוהה בין משרות ופרויקטים וכן פיטורין נרחבים של בעלי מקצועות שהטכנולוגיה תייתר את נחיצותם למשק, ראוי שממשלות יקדימו להערך ולהקדיש מחשבה ותמריצים לכח העבודה העצמאי העולה, הצפוי להיות למרחב הכלכלי החדש שיקלוט את הדף השינויים הרדיקליים של נוף התעסוקה המשתנה במהירות לנגד עיננו.

 

מדוע אמאזון בעד קיצור יום העבודה?

חברת אמזון דיווחה לאחרונה על ניסוי שבמסגרתו תעבור קבוצת עובדים לשבוע עבודה בן 30 שעות בלבד. במהלך הניסיוני תשתתף קבוצת עובדים מהמחלקה הטכנית של מחלקת משאבי האנוש. בימים שני עד חמישי יתחיל יום העבודה מהשעה 10:00 בבוקר ויסתיים בשעה 14:00 בצהריים. סך של 14 שעות נוספות (שישלימו את 30 שעות העבודה השבועיות) יחולקו בצורה גמישה, על פי העדפתו של העובד. בתמורה ללוח הזמנים הגמיש יקבל העובד כ 75% אחוזים משכרו הנוכחי בתוספת הטבות מלאות.

אמאזון לא לבד

חברת אמאזון איננה לבד בנסיונה, למצוא חלופות ליום העבודה המקובל של 9 עד 5. גם חברת בראת' השבדית, העוסקת באופטימיזציה של חיפוש באינטרנט, בחרה לקצר את שעות התעסוקה של העובדים. החברה דיווחה על מעבר לימי עבודה של 6 שעות במקום 8. העובדים ימשיכו לקבל את מלוא שכרם.

אז מה עומד מאחורי השינוי וההתנסות? מדוע חברות כמו אמזון ובראת' משנות את מבנה יום העבודה? בכירים באמזון נימקו את השינוי בכך ששבוע העבודה המסורתי איננו מודל המתאים לכולם. לאמאזון 270,000 עובדות ועובדים בכל העולם. כח העבודה בחברה מגוון מאוד, ונראה כי עדיף שלוח הזמנים של העבודה יהיה מותאם לצרכי העובדים ולא מוכתב מראש.

הסבר נוסף לשינוי בשעות התעסוקה סיפק מנכ"ל חברת בראת' השבדית. המנכ"ל הסביר שאיש אינו יכול להישאר יצירתי וממוקד לאורך זמן. מחקר פנימי של החברה העלה שעם המעבר ל-6 שעות עבודה ביום במקום 8, פריון העבודה לא ירד אלא השתפר. מסתבר שלעומת עובדים בחברות דומות עובדיה של חברת בראת' עושים יותר, בפחות.

עובדים יותר – חולים יותר

לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר בכתב העת הרפואי היוקרתי לאנצט שכלל כ-600 אלף עובדות ועובדים. מהמחקר עולה כי ישנם יותר סיכונים בריאותיים בקרב אלה שעובדים שעות ארוכות לעומת אחרים – שעובדים פחות. במיוחד חשופים לכך עובדים ששבוע עבודתם מבוסס על 55 שעות ויותר. רמת החשיפה שלהם למחלות שונות בהן שבץ, בעיות לב, לחץ דם ואפילו סוכרת, נמצאת במתאם גבוה עם ימי עבודה ארוכים.

אולם יש גם דעות נוספות. פרופ' אלארד דמבה מאוניברסיטת אוהיו חולק על ממצאים אלה. במאמר שפרסם בתגובה למחקר, קובע דמבה ששבוע עבודה מקוצר ודחוס של 4 ימים מעלה את הסכנה להיפגעות מתאונות הנובעות מלחץ ופזיזות ובמובנים רבים המתח שבו מזיק לבריאות לא פחות מעבודה מאומצת של שבוע מלא.

אז מה מומלץ לעובדים ולמעסיקים? פרופ' לוני גולדן מאוניברסיטת פנסילבניה ממליץ על שיחה בגובה העיניים בין המעסיק לעובד והתווית שבוע עבודה על פי הצרכים – לא ארוך מדי ולא קצר מדי. שבוע עבודה כזה צריך להיות במתווה הזהב – מצד אחד פריון גבוה עבור המעסיק, מצד שני, בריאות טובה עבור העובד.

מה דעתכם בנושא? האם אכן מוטב לקצר את ימי העבודה? איזה מנגנון יוכל לסייע להיערכות נכונה במקצועות השונים?