מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"

השינויים הכלכליים החברתיים והתעסוקתיים הקשורים בשינויים שמביאה עמה הטכנולוגיה המאיצה של המאה ה 21, מתחילים להניב לא רק דיון ותיאור של הבעיות והאתגרים, אלא גם התחלה של מתן מענים אפשריים לאתגרים הללו.

כזה הוא הענין סביב המהלך שהתרחש בסידני-אוסטרליה בתחילת שנת 2016 המתיחס לאתגר של כניסת חברת אובר (UBER) לאזור. המענה המענין של הגורמים החברתיים והרגולטיביים האוסטרליים יכול לשמש כמקרה מדגים למהלך יצירתי ופורץ דרך במבחן ההתמודדות החברתית עם נזקי הסופה שמחוללת הטכנולוגיה המאיצה.

תחילה לתיאור הבעיה:

חברת אובר מפעילה אפליקציה המאפשרת לכל נהג רכב פרטי להירשם לאפליקציה ובאמצעותה לקבל פניות מנוסעים סמוכים המעונינים לחלוק עמו את הוצאות הנסיעה ליעד המשותף. חברת אובר גוזרת קופון מכל נסיעה שכזו, בעל הרכב זוכה להשתתפות בהוצאות הדלק ותחזוקת הרכב, הנוסע או הנוסעים שמחים על הזמינות והגמישות וכמובן החיסכון בהוצאות. איכות-הסביבה מרוויחה אף היא בגדול. המפסידים העיקריים הם כמובן נהגי המוניות. לא רק שכמות הנוסעים הנזקקים לשירותי ההסעה שלהם יורדת פלאים, אלא שבניגוד לנהגי אובר חלה עליהם מערכת מעמיסה של הוצאות סביב הסמכתם לתפקיד, תשלומי ביטוח, בטיחות ושאר רגולציה ההופכת את התחרות ללא הוגנת ואף מפלה לרעה. נהגי מוניות נדרשים גם כידוע לשלם סכום גבוה של עשרות אלפי דולר כדי לקנות רשיון ("מספר") ולטענתם זהו סכום ששילמו למדינה מתוך הבנה שזהו נכס מניב וסחיר. ברכישת הרשיון הסתמכו על האפשרות למכור אותו בעתיד ולצרף את סכום המכירה להכנסה הפנסיונית שלהם. כל זה כאמור משתנה כשאובר נכנסת לתמונה.

במדינות רבות בעולם נתקלו נהגי המוניות והרשויות באתגר שהציבה אובר ולא בכולן נמצא מוצא. בברזיל, פקיסטן וצרפת פרצו מהומות של נהגי מוניות בהובלת איגודי העובדים ואלו אף נהגו להזמין נהגי אובר לכתובות מסוימות שם המתינו לנהגי אובר והיכו אותם באלימות. במקומות אחרים פנו נהגי המוניות לבתי המשפט ואף איימו "לסגור את כבישי המדינה" עד להסרת האפליה.

1212121

אובר היא כיום חברה בעלת שווי שוק של כ 70 מילארד דולר. שווי שוק זה הושג במשך כ 7 שנות פעילותה אולם האפקט שלה במגה-ערים במערב הורגש כבר בשנה הראשונה לפעולתה. בעקבותיה צצו חברות רבות המחקות אותה כך ששוק שירותי ההסעה בתשלום חווה את מה שפרופ' קלייטון כריסטיאנסן קרא : "חדשנות משבשת" (Disruptive innovation). תופעה זו שמקבילותיה בענף המלונאות הן AIRBNB או SPACE-X בתחום החלל או WEWORK בתחום המשרדים הופכת להיות יותר ויותר נפוצה. טכנולוגיה חדשנית משנה במהירות רבה את פני השוק, השחקנים השונים מוצאים את עצמם לפתע במצב חדש ששינה את הסדר הקיים לרוב לטובת הלקוחות ולרעת נותני השירות. המימשל מאחר לזהות את הבעיה והתערבותו נמתחת על פני זמן רב מדי בשל תהליכים משפטיים בירוקרטיים ופוליטיים.המענה האוסטרלי לאתגר של אובר מענין איפוא כסוג של התמודדות עקרונית עם תופעה רוחבית מעמיקה של החברה האזרחית החווה את תוצאות ה"חדשנות המשבשת".

הפתרון שהושג בסידני הושג על ידי גורמים אזרחיים-חברתיים שונים שהתאמצו יחד עם גורמי המימשל למצוא נקודת איזון ופיצוי הולמת. הנחת המוצא של כל הנוגעים בדבר היתה שאובר ומתחרותיה בשוק אפליקציות התחבורה השיתופית אינן תופעה שעתידה להעלם אלא להתרחב. אזרחי המדינה הצביעו באגודליהם והזמינו את נהגי אובר בקצב הולך וגובר. נהגי המוניות עצמם, הבינו שהדרך היחידה להתמודד עם האתגר היא להצטרף למגמה וליהנות מכח השוק העולה. המימשל הסכים שיש לשאוף להשוואת תנאים ולאפשר לנהגי מוניות לפעול בתנאי השוק החדשים, כלומר להציע נסיעה משותפת לכמה נוסעים בנסיעה אחת וכן לפצות את הנהגים שרכשו "מספר" בעלות ניכרת. הסיכום היה שתוקם קרן פיצויים אשר תקבל 1$ אוסטרלי מכל נסיעה שיתופית שתתבצע באובר או במונית בשנים הקרובות, הסכום שיצטבר יאפשר לפצות את נהגי המוניות ולהשיב להם את עשרות אלפי הדולרים ששילמו בגין רשיון. כך תיפסק האפליה וכולם יפעלו בתנאי שוק זהים..

האם אנו עדים כאן לתחילתה של תופעה חברתית חדשה, המכילה את "החדשנות הטכנולוגית המשבשת" כברכה כלכלית חברתית וסביבתית אך מוכנה בה בעת לפצות את הנפגעים המיידים בדור המעבר? האם גמישות מסוג זה, בה כל המעורבים בדבר תורמים לפתרון הצודק, תיתכן גם במקומות אחרים בעולם? גם במגזרי שוק הדיור והעבודה השיתופית? כלומר מעבר למקרה של אובר האם יש כאן תבנית אזרחית לפתרון חברתי הוגן כשפגיעתה של החדשנות המשבשת גורמת לאפליה? מה אנו יודעים היום להגיד על "אוכלוסיות הסיכון" של החדשנות המשבשת? הטכנולוגיה מאיצה ומשנה סקטורים רבים, אזי מי מזהה את הנפגעים היום או בעתיד? מי יקבע את גובה הפיצוי? מה יהיו הקריטריונים המגדירים את הפתרון הראוי והצודק? שכן שלא בכל התחומים כמו אצל נהגי המוניות ניתן לאמד נזק מדויק? האם אנו נערכים ליום שבו הביטוח הלאומי הישראלי יכיר בטענת עובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל כניסת "חדשנות משבשת" לתחומם? האם תתקבל בבית המשפט טענת הביטוח הלאומי כי אם ניתנה התראה מוקדמת בדבר השינוי הצפוי בשוק והעובד לא נקט בתהליכי התאמה וגיוון תעסוקתי מתבקשים, הרי שעליו לשאת בתוצאות ולא לקבל פיצויים מכספי הציבור? מהי התראה מוקדמת? מיהם הגורמים המוסמכים להנפיק "אזהרת מסע תעסוקתית" לאזורי הסיכון של תעסוקת המאה ה-21?

מי פנוי ברמי לוי? כתב: יעקב מתן

האם הייתם מפנים מחפשי עבודה לעבוד בחברה שהמודל הכלכלי שלה שונה מהמודל המקובל של מעסיק ועובדים שכירים?

השאלה הזו עלתה בעקבות הכתבה אודות אפליקציית Instacart  במוסף כלכליסט. חברת אינסטכרט מבצעת משלוחי מזון והבאתם לבית הלקוח. מעין 'אובר' של עולם הקניות.

החברה מונה כ-300 עובדי מטה, ביניהם מהנדסים המשפרים את האלגוריתם הייחודי שפיתחה החברה לניהול חכם של מערך ליקוט המצרכים ומשלוחם לבית הלקוח. כמו כן, עובדים בחברה כ-7,000 מלקטים מוסמכים, רובם מהגרים, מקומיים בעלי השכלה נמוכה וכן פנסיונרים, אמהות חד הוריות ועובדים מזדמנים. המלקטים עוברים הכשרה בסיסית, שרובה מקוון.

החברה פועלת בהצלחה בערי ענק כמו סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סיאטל, וושינגטון ושיקגו. הלקוחות יכולים להזמין מוצרים דרך האפליקציה, בכל שעה משעות היום והלילה, וגם מיותר מסופר אחד. האלגוריתם של האפליקצייה מחשב בזמן אמת מי המלקט הזמין, הקרוב והמתאים ביותר לביצוע המשימה, מחברת ביניהם וגם בין הסופרמרקט הקרוב, עם מספר המצרכים הזמין ביותר ובסיום המשלוח גם מוודאת קבלת התשלום מהלקוח, העברת העמלה מהסופרמרקט ושכר המשימה למלקט. האלגוריתם ממשיך, לומד ומפיק לקחים מכל משימה ומצליח לשפר את איכות הביצוע שלו בעשרות אחוזים בשנה.

הלקוחות, חלקם בעלי מוגבלויות גופניות או קשישים, מרוצים. זהו רווח גם לסביבה, הן מבחינת זיהום האוויר והן מבחינת צפיפות ורעש. הסופרמרקטים נהנים מרכש מוגבר ללא צורך בהגדלת מרחבי המכירה והחיסכון בזמן להורים עסוקים, רב ביותר.

למי זה כדאי?

מנקודת ראות תעסוקתית חברה זו יכולה לשמש מקרה מבחן מרתק.

היא מעסיקה מאות עובדי מטה, חדשנותה הביאה אותה תוך פרק זמן קצר לאיתנות פיננסית (שווי 2 מיליארד דולר), החברה מפתחת טכנולוגיה איכותית רלוונטית לתחומי קמעונאות נוספים, מעסיקה אלפי מלקטים משכבת אוכלוסייה חלשה הפגיעה במיוחד לנזקי הטכנולוגיה החדשה, כאשר הכשרתם הבסיסית נעשית באמצעי למידה מקוונים. היא מעניקה להם זהות שייכות ועיסוק מכניס ומתמרץ.

עד כאן הכל טוב ויפה, אך מסתבר שיש הסבורים שהתנהלות החברה בעייתית והמודל הכלכלי שלה מעורר מחלוקת. לרבים מוותיקי עולם הטכנולוגיה היא מזכירה את חברת  WebVan, אחד הסמלים המובהקים של בועת הדוט. קום שביקשה אף היא להביא לעולם את בשורת המשלוחים המקוונים מהסופר. סיפורה של WebVan היה קצר וכואב, וכשהבועה התפוצצה צנח שוויה בתוך שנה וחצי מ־8 מיליארד דולר לאפס.

בעמק הסיליקון חוששים כבר זמן רב שהתקופה הנוכחית היא בועה נוספת, ומיקור חוץ של קניות נתפס כעניין בועתי: אחרי הכל, אם זו פעולה אנושית כה בסיסית, למה לשלוח מישהו לעשות אותה במקומך?

האם זה אומר שתוך ימים בודדים עלולים עובדי החברה למצוא את עצמם מובטלים?

גם בעולם שהמושג ביטחון תעסוקתי לא ממש קיים בו יש דרגות של חשיפה לסיכון ולדעת המבקרים המלקטים נמצאים ברמת חשיפה גבוהה ביותר.

הנהלת החברה משוכנעת שלא כך הוא. WebVan השקיעה מיליונים בבנייה ובתחזוקה של מחסני ענק של מוצרי מזון משלה אך לאינסטכרט אין מחסנים או מלאי פיזי כלל. הנכסים שלה הם הטכנולוגיה וריבוי הלקוחות והשליחים, שמקצרים את זמני המשלוח ומוזילים אותו. כמו אובר, גם היא מנצלת את יתרון הגודל והקרבה הפיזית.

ביקורת אחרת מתייחסת לתנאי ההעסקה של המלקטים. בשונה מעובדי המטה, אין בין המלקטים לחברה יחסי עובד מעביד. אלו מוגדרים כקבלנים עצמאיים נטולי זכויות סוציאליות. החברה מעדיפה לכנות את המודל שלה כ"מיקור המונים מנוהל", ותפיסה זו הפכה אותה לאטרקטיבית בעיני משקיעים. המלקטים עוברים הכשרה קצרה באמצעות "אוניברסיטת אינסטכרט" — קורס אונליין שמנחה אותם כיצד לבחור מוצרים, ובמיוחד פירות וירקות ("לא רך מדי, לא קשה מדי"), ומסביר להם על המדדים שלפיהם נמדדת יעילותם. כל סרטון הסבר מלווה בבוחן, וזמן הלימוד נמשך כמה שעות.

לדעת המבקרים, רכיב זה של הכשרה הינו בעלי סממן מובהק של יחסי עובד מעביד. בתחילת 2015, אף נעשה ניסיון להגיש נגד אינסטכרט תביעה ייצוגית בסן פרנסיסקו בגין שיטת ההעסקה שלה. ואולם, במהלך השנה האחרונה קלטה החברה מאות מתוך המלקטים, הפועלים בתוך החנויות, כעובדים במשרה חלקית, והחלה להציע מסלול קריירה לשכירים. הסיבה המוצהרת הייתה רצון להתמקצע ("קניות הן חוויה מורכבת ואנחנו רוצים לספק פיקוח והכשרה, דבר שיכול להיעשות רק כשמדובר בעובדים", אמר המנכ"ל מהטה- מהגר הודי בעצמו), אך קשה לנתק את המהלך מהביקורת הגוברת.

לנו, העוסקים באתגרי עתיד התעסוקה, מהווה הדיון סביב אינסטכרט כר פורה למחשבה.

החברה מציעה ללא ספק מודל של כלכלה שיתופית שיש בו רווחים רבים לאוכלוסיות שונות ובוודאי למדדי פריון וצמיחה.

הרבה שאלות עולות, ביניהן האם מוצדקת הביקורת המוטחת בחברה? האם נכון להשית עליה אוטומטית את כל חוקי העבודה של הכלכלה הישנה? מה מקומו של הרגולטור? האם עליו לאפשר מרחב התהוות לפני שיכתיב אכיפה? ואולי בכלל נכון להעניק תמריצים לחברה כזו? אולי זהו חלקה של החברה האזרחית לעודד ולסייע בהגברת הרכש באמצעות חברות כמו אינסטכרט כדי לספק יותר עבודה למלקטים? מה מקומם של המלקטים? האם נכון להציע להם בחירה בין מסלול שכיר ויציב לבין מסלול פרילנס? האם כמקדמי תעסוקה הייתם מפנים עובדים לחברה שכזו? מהם השיקולים בעד ונגד?

כאמור, זהו מקרה מבחן den cholesterinspiegel senken – wie geht das? | ohnerezeptfreikauf מעניין בו טכנולוגיה חדשנית מאפשרת מודל תעסוקתי חדש אך בו זמנית מעלה שאלות מסדר חדש.

כלכלה שיתופית רבודה / כתב אלי בנטאטה

כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת גישה משותפת למוצרים, שירותים וכישרונות. מערכות של כלכלת שיתוף מתקיימות במגוון צורות וכולן מנצלות את טכנולוגיית המידע כדי לבצע העצמה של בני אדם, שמאפשרת הפצה שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. הגדרה זו ודומות לה, מייצרות תחושה של כלכלה הוגנת יותר וכלכלה שווה לכולם.

המחקר Racial Discrimination in the Sharing Economy מתוך ה HARVARD BUISNES SCHOOL  הבוחן את נושא האפליה במסגרת הכלכלה השיתופית, מראה כי ישנה אפליה,שלא היתה מתקבלת במסגרות דומות שאינן משוייכות לכלכלה שיתופית, לדוגמא: ב AIRBNB הסיכוי של אדם כהה עור לסגור עם בעל דירה הם 16% פחות מאנשים אחרים. ב UBER נוסעים בעלי צבע עור כהה מקבלים ציונים נמוכים יותר מאשר נוסעים אחרים ע"י הנהגים.

אם נשווה בין AIRBNB לבין רשת בתי מלון, ברור כי במידה ומחקר היה מראה כי רשת המלונות מפלה אנשים, החברה האזרחית ומערכות האכיפה היו מגיבים במיידי, מאידך בכלכלה שיתופית מערכות אלו אינן מגיבות כמעט. הסיבה לכך היא שמותר לאדם להפלות אנשים כאשר מדובר ברכושו האישי, זכותו להחליט עם מי acheterdufrance.com הוא מוכן לחלוק ועם מי הוא מסרב.

פתע כל המנגנונים שנבנו לצמצום האפליה נהפכו לכמעט ולא רלוונטים, ניתן להאמין כי בשנים הקרובות המערכות יתאימו את עצמן לסביבה החדשה ויתנו מענה כזה או אחר. עד אז נסבול מאפליה "לגיטימית", עם זאת האם סוגיית האפליה היא הסוגייה היחידה העומדת בפתח ?

כנראה שלא, נראה כי הבעיה המרכזית שעלולה להעמיק את הפערים החברתיים הרבה מעבר למצב הקיים ואף עלולה לייצר תקרות זכוכית חדשות, נוצרת ממש בימים אלו.

כולנו משתמשים באפליקציות ובאינטרנט לביצוע עסקאות מכל הסוגים, כולנו גם מודעים לכך שאנו "משלמים" במטבע הנקרא "ויתור על הפרטיות". תמורת השימוש באפליקציה \ אתר אינטרנט כזה או אחר אנו מאשרים לאותן חברות להשתמש בכל הנתונים הנמצאים במכשירים הדיגיטלים שלנו ואף מאפשרים להם לעקוב אחרינו.

ברור כי כבר היום יש SCORING לכל אחד מאיתנו,לדוגמא אתר כמו "בלנדר" הלוואות בין לווים למלווים, החברה מבצעת בדיקה מעמיקה לאיסוף מידע על הלווה כדי לבדוק את רמת האמינות שלו, במידה מסויימת, לא מובנה ואולי אף לא כל כך נגיש, עם זאת ברור שהכול עניין של זמן (ולא כל כך רחוק כמו שאפשר אולי לחשוב). כל אחד מאיתנו יהיה לו SCORING אשר יהווה את המפתח שפותח לנו את סביבת תחום המחייה שלנו. האם יש לנו את הזכות לפעול בסביבה עשירה באפשרויות ובהזדמנויות בזכות SCORING גבוה או שנוכל לפעול בסביבה קשה שאין ממנה מוצא בגלל SCORING נמוך.

סוגיית האפליה תהפך לבעיה של מעמדות, מעמדות של בעלי SCORING  גבוה לעומת בעלי SCORING נמוך. אבל, בניגוד לאפליה אשר אינה מקובלת בחברה ופועלים למגרה כמו בישראל באמצעות מגילת העצמאות, חוקים ותקנות נגד אפליה ובעד אפליה מתקנת, המעמדות יהיו מעמדות "רציונאלים", זה לא בגלל שהוא שחור, זה לא בגלל שהוא משכונת עוני וכו… זה בגלל ה SCORING הנמוך שלו, ויתבססו על מידע "אובייקטיבי" הוא בעל ציון נמוך ולכן סביבות וירטואליות יהיו חסומות בפניו (בדיוק כפי שאנו לא טוענים לגזענות לגבי מי שלא התקבל לאוניברסיטה בשל ציון נמוך בפסיכומטרי).

לתוצאה של הליך זה אני קורא בשם כלכלה שיתופית רבודה, לא במובן החיובי כפי שאולי ניתן לפרש, אלא, דווקא במובן השלילי. יווצרו רבדים שונים שהנגישות אליהם יהיו פונקציה של ה SCORING האישי של כל אחד מאיתנו. הרבדים העליונים יהיו לבעלי SCORING גבוה והרבדים הנמוכים (השוק האפור של הכלכלה השיתופית) לבעלי SCORING נמוך.

פוקימון גו ועתיד התעסוקה

בשבוע האחרון פרצה אל מרחבי המרשתת והרשתות החברתיות תופעה חדשה ושמה פוקימן גו.בתמצית מדובר במשחק ישן ואהוב שזוכה לעדנה ולחיבור לטכנולוגיה חדשה ועולה- טכנולוגיית המציאות הרבודה. (Augmented reality) השחקנים מסתובבים ברחובות כשהם נועצים פניהם באפליקציית המשחק שבסמארטפון ומנסים לאתר דמויות מצוירות על המסך שחברת המשחקים "הטמינה" ברחובות בגנים במבנים באזורים שונים בעולם והכל על בסיס זיהוי מקום השחקן (GPS). תופעה שהאנושות לומדת את משמעויותיה כרגע. יש שמדגישים את החיובי (אנשים סוף סוף קמו מכורסת הבטטה והתחילו ללכת- -הסוף למגפת ההשמנה בדרך.) ויש המדגישים את הצד השלילי (המשחק מחייב מבט קבוע במסך תוך כדי הליכה- מתכון לאסון כשאנשים חוצים כביש או נופלים לבורות) ויש גם את ההיסטריים (אוטוטו פיקאצ'ו עם דגל כהנא חי בהר הבית) זה כל כך חדש אז נמתין ונראה.

11111111111111111

כדי לקרוא יותר על מרכיבי המשחק שבכל מקרה מתברר כסוג של שגעת חדשה אתם מוזמנים לגגל " מה זה פוקימון גו ?" . לענינו חשוב לשאול מדוע תופעה כזו שנדמית כמו הזיית קיץ חם במיוחד, רלוונטית לנו העוסקים במקצועות התעסוקה?

 

תשובה אחת היא משום שיש כאן סוג של עיסוק מעולם המשחק והפנאי שסוחף מליונים בגילאי התעסוקה בבת אחת ומעיד על מה שמעסיק את נפש הבריות. אנחנו יודעים שלמישחוק תהליכים יש היום מקום רב בשוק התעסוקה בעיקר בהיבטים של הדרכה ולמידה וכאן נפתח פוטנציאל מענין. האם מה שמתגלה כמושך וכמיומנות נרכשת בזמן הפנאי יכול להיתרגם למיומנות רלוונטית לתהליכי הכשרה השתלמות והסבה מקצועית.היבט נוסף קשור לעובדה שהמשחק בנוי מתלכיד של שתי טכנולוגיות GPS ומציאות רבודה. טכנולוגיות זיהוי המקום מוכרות לכולנו בעיקר דרך אפליקציית הניווט וויז שמאתרת את מיקום הרכב שלנו ואת יעד הנסיעה ומחברת אותנו בדרך הקצרה ביותר בינהם. טכנולוגיות המציאות הרבודה זכתה לפחות חשיפה אך לעוסקים בתחומי החדשנות היא מוכרת היטב כטכנולוגיה בטרנד עולה בכל קנה מידה. העליה שלה מזכירה טכנולוגיות כמו הדפסת תלת מימד או תחבורה ברכבים אוטונומיים. זהו תחום מאיץ היות שהוא מבוסס על מערכות דיגיטליות ומשום כך כפוף לחוקי ההאצה האקספוננציאליים. די אם נזכיר תופעה ללא תקדים של חברה בשם מג'יק ליפ (עם מייסד גאון ,ישראלי לשעבר בשם רוני אבוביץ ) הפועלת ממיאמי אשר גייסה סכום עתק של 140 מילארד דולר לפיתוח מוצרי מציאות רבודה. (כן, מילארד ולא מליון)

22222222222

פוקימון גו כמשחק שמלהיב את הבריות הוא איפוא קצה קרחון שמעיד שיישומי הטכנולוגיה הרבודה כבר כאן והם כאן כדי להתרחב ולהתפתח משמעותית לכדי תעשייה שלמה וחדשה. אגב, לפני יומיים חשפה חברת מיקרוסופט בסרטון קצר את החזון שלה לשילוב טכנולוגיות מציאות רבודה במשרדי העתיד. תוכלו לצפות בסרטון כאן. לחברה שלקוחותיה הם ארגונים ועסקים חשוב להדגים את היישומים הקשורים בעבודה. חזונה של החברה הוא שמה שהיום משודר אלינו דרך מסכי מחשב וסמארטפון עומד לעבור מהפכה והמשרד שלנו עומד לעבור שינוי לחלל עבודה שהקירות הרפצה והתקרות שלו יוכלו להיות סוג של מרחב שיתופי למולטימדיה ולעבודה שיתופית, ממש כמו שחברת התעופה היפנית מפתחת את מערכי ההכשרה של מהנדסי התעופה שלה בטכנולוגיה זו.

עליית יישומי טכנולוגית המציאות הרבודה רלוונטים גם לתחום קידום התעסוקה. כלכלה שלמה של מקצועות יכולה להיות כאן רלוונטית לצרכי הכוון וגיוון תעסוקתי: גרפיקה, אנימציה, תיכנות, עיצוב, הנדסת חומרה, ניהול, מקצועות מתחום הגיימינג ההדרכה, התיירות הפקת התוכן ועוד. צפוי שבקרוב מכונים ומכללות יציעו התמחות בתחום "הנדסת מציאות רבודה" ואחריהן יגיעו גם האוניברסיטאות עם תארים רלוונטיים ותקציבי מחקר.עסקים חדשים יתפתחו סביב הטכנולוגיה למשל אפליקציות תיירות ששותלות יישויות וירטואליות במצדה ובכותל והשימוש באפליקציה מאפשר תהליכי מישחוק של למידה מרפרפת שמאפיינת התנהגות תיירית. אם זה קצת מבלבל לא נורא ככה זה כשזה חדש. גם כשטוויטר פרצה אל התודעה בשעתו זה נראה הזוי. מי בכלל יתקשר במגבלות של 140 תווים? מה בכלל המודל העיסקי של זה, למשתמש ולחברה עצמה ? ולימים מסתבר שלא חלף זמן רב ויש כאן חברת ענק שהגדירה בעצם מדיום תקשורתי חדש משל עצמה וסביבה מקצועות רבים ומפרנסים: רכזי ניו מדיה בארגונים, עיתונאים ובלוגרים שניזונים ומזינים את הידיעות שלהם בטוויטר תחילה ועוד כהנה וכהנה אשכול תעסוקות סביב פלטפורמה אחת. אז ברוך הבא פיקאצ'ו.

תמונת מצב של האקסלרטורים בעולם דוח 2015- תמונה מעודדת לישראל

55555

גאסט היא פלטפורמה לאקסלרטורים מכל העולם. מעין מנוע חיפוש בו נכללים כל תוכניות ההאצה לסטארטאפים בעולם. השבוע פירסמה החברה דוח לשנת 2015 ובו עדות גוברת לטרנד החם של פתיחת אקסלרטורים בכל העולם.

יזמים ומשקיעים מוצאים כי סביבת העבודה המתאימה להאצת רעיונות יוזמות וחברות מתחילות איננה מתאימה יותר לגארז' הביתי אלא למרחב עבודה ויצירה חדש בו המקום והסביבה מסייעים בהאצת מימוש המיזם.

המענין הוא שבהשוואה לשכיננו במזרח התיכון, ישראל היא מעצמה מובהקת

בהשוואה לעולם יש אפילו ממצא מענין יותר, חלק נכבד ממיזמי ההאצה שלנו מבוסס על תוכניות ללא כוונת רווח בתחומי הבריאות החינוך והרווחה. זה מעיד גם על מעורבות פילנטרופית וגם על קולגיאליות של חברות גדולות ויזמים ותיקים התורמים מיכולותיהם נסיונם ומשאבי מקום ורישות שברשותם.

כיצד ממצאי הדוח הזה יכולים להיות רלוונטיים למקצועות מומחי התעסוקה? האם קידום התעסוקה בוחן מדדי יזמיות? כישרון נחבא של מגווני תעסוקה היכול להתפתח לכדי חברה מצליחה בסביבה תומכת ומאיצה כמו באקסלרטור? האם מרחבי העבודה החדשים ותוכניות ההאצה וההעצמה הנלוות להם יכולות להיות חלק ממענה לאומי לשוק העבודה והתעסוקה המשתנה? מה צריך לקרות עכשיו ועל ידי מי כדי למנף את האנרגיה החיובית העולה המשתקפת מן הדו"ח ?  מוזמנים להוסיף שאלות הערות והארות בתגובה לפוסט זה.

יותר משרות חדשות- סקר שנתי של חברת EY לשנת 2016

הסקר שנתי לשנת 2016 העוסק ביצירת מקומות עבודה חדשים, גילה ממצאים אופטימיים במיוחד. מן הסקר עלה שסקטור היזמים והסטארטאפיסטים, מתגלה כמגביר ערך לכלכלה במונחי פריון,  ובייצור מקומות עבודה רבים וחדשים.

הסקר גם מצא מתאם מענין בין היקף גיוס העובדים החדשים, לבין יזמים שהחברות שלהם מושתתות על רעיון או טכנולוגיה דסרפטיבית.

חברות דסרפטיביות לא רק מוסיפות חדשנות אורגאנית המשפרת אינקרמטלית את הקיים, אלא מהוות חדשנות מהותית ומשמעותית עד כדי שיבוש מבנה השוק הקיים והדבר מביא לייצירת סקטורים תעשייתים שונים וחדשים.הטכנולוגיה שלהן לא רק מחסלת מקומות עבודה, אלא גם מתגלה כמייצרת משרות ותפקידים חדשים וככל שרמת החדשנות של היזמים נועזת ומחדשת, עד כדי שיבוש השוק, כך משתנים ומתחדשים מיגזרי תעסוקה שלמים ועימם עולה הצורך בעובדים חדשים, רבים מכפי שנהוג היה לחשוב.

לקריאת הסקר כולו לחצו כאן.

3333333

The survey distinguished between “replicative” entrepreneurs, who enter a market and make incremental improvements to compete, and “innovative” entrepreneurs, who upset or disrupt entire business sectors. In our 2016 survey, EY asked a range of questions to distinguish between different levels of disruption and innovation among the survey base. We found that the most disruptive and innovative entrepreneurs are both growing and hiring at much faster rates than peers who follow more replicative approaches.

These disruptive businesses, which combined account for more than half of all entrepreneurs surveyed, are also more likely to enter new markets, change business models, create more globalized workforces and hire more young people than the rest of the sample.

חלל עבודה שיתופי, יש דבר כזה?

רשמים מביקור מקצועני תבת במתחם הנדל"ן השיתופי

כבר שנות דור, שהתנועה הקיבוצית עוסקת בשאלה: איך גורמים לחברות וחברי המשק, לעבוד יום עבודה כמו שצריך? איך מחברים בין ערכי העבודה, לשגרת יום העבודה?

 קיבוצניק צעיר אחד, אדם נוימן שמו, מצא תשובה מענינת וקרא לה  .WEWORK

היום ביקרנו באחד ממתחמי החברה שלו בתל אביב. אדם, היזם והבעלים של חברת WEWORK  היה צריך להרחיק עד ניו יורק כדי לפגוש את שותפו המעצב האיטלקי מיגל מקלבי, בכדי לעלות על ההברקה

 על מה זה בדיוק  WEWORK – מתחם הנדל"ן השיתופי, תוכלו לקרוא באריכות כאן ואם תרצו עוד, אז גם כאן.  אך בתמצית, מדובר בחלל עבודה משותף עם VIBE מטורף.

החברה שהקימו  השניים היא בסך הכל בת 5 שנים ושוויה מוערך בכ 10 מילארד דולר, שזה גבוה משמעותית מהשווי של כל מה שהתנועה הקיבוצית מייצרת בעשור. יש לה סניפים בארה"ב ובאירופה, וקצב ההתרחבות שלה בכלל ובתוך ישראל בפרט שובר שיאים

כעוסקים מקצועיים בתחום התעסוקה קפצנו לביקור חקרני. באנו סקרנים ומלאי שאלות בעיקר לגבי הרלוונטיות של המקום והקונספט לעולם התעסוקה. האמת היא שברגע שהתישבנו במתחם השיתופי ה- VIBE של המקום הילך עלינו את קסמו. רוחל'ה מנהלת המקום הקדישה לנו חצי שעה שלמה לסיור והסברים וכאן ההזדמנות להודות לה (אל תדאגו עשינו לה אינטייק עצבני, כל הרקע התעסוקתי שלה פוענח)

111111.

התישבנו באזור הפתוח של המתחם, שהוא סלון ענק שצמוד לו מטבח ענק. ורוחלה הסבירה: כל חבר (WeWork member) ששילם דמי חבר, מכל מקום בעולם, יכול לבוא לכאן לעבוד, להפגש להרגיש שייך לקהילה ולהנות משתיה מגוונת ונשנושים במטבח. בחלק אחר  של המתחם יש שולחנות ייעודיים, שולחנות בשיטת הכסא החם, חדרי עבודה מאובזרים, חדר הנקה, שרותים עם דלתות של חללית, מבואה מעוטרת בגרפיטי, חדרי שיחה אטומים לטלפונים וועידות סקייפ, ספריה עם ספרים שאף אחד לא ממש קורא, חדרי ישיבות,חדרים שוקקים ורועשים וחללים שקטים במיוחד.

בתוך המתחם כולו עובדים, נפגשים ויוצרים, נשים וגברים מרושתים, וארגונים עם תודעה רשתית הבאים לכאן כדי לעבוד להיפגש לשתף פעולה, לצוד ראשים וכשרונות לאתר לקוחות ולהיות קרובים למרכז הענינים. נראה שמנקודת מבט של מעסיק יש כאן ממש גן עדן. WEWORK דואגת למעטפת תשתיתית, תחזוקתית וקהילתית והמעסיק והעובדים מתפנים לעבודה עצמה.

נראה גם שהמקום ממש תפור על דור הy  ובמידה רבה הומוגני (גברים-חילונים-תלאביביים) אך לדברי רוחל'ה יש גיוון רב. (מנין מנחה כל יום, מתחם כשר במטבח, יש כמובן נשים ויש גם יזמים ערבים והרבה ממברס מחו"ל). במשך שהותנו זה ממש לא הרגיש לרובנו שהסובבים אותנו נמצאים כרגע בעבודה. משהו הפך את הכל לסוג של פאן. מסביבך כל הזמן תחלופה מתמדת של אנשים, תחושת קהילה עסוקה ורוחשת, אירועים מסוגים שונים ורשת חברתית תעסוקתית בינלאומית מקוונת, באמצעותה אתה מתרשת, יוצר לעצמך תעסוקה חדשה ומאתר הזדמנויות שמנפיקים 50 אלף החברים ברשת.

הביקור התגלה כחוויתי במיוחד ועורר המון שאלות:

האם כך בעצם נראה אקוסיסטם חדשני של עולם התעסוקה העתידי?

 ("אנחנו גם ידידותיים לחיות" אמרה רוחלה כשכלב קטן וחמוד חלף לידינו, כאילו דא…).

האם ראוי שתבת תיקח כאן משרד? או שאולי גם בלי הסביבה המשרדית הזאת תטפח קהילת עבודה? האם ראוי שמקדמות ומקדמי התעסוקה יכירו את המקום והקונספט? יפנו לכאן משתתפים בעלי פוטנציאל יזמי?האם זהו מקום ופורמט שניתן להעתיקו גם למשרדי תבת? לתוכניות ואוכלוסיות תבת? אם לא מדוע? עד כמה החיבור  לשרונה מרקט ולפריים לוקשיין שלה חשוב?  מה הערך המותגי והבינלאומיות עושים למקום ולעובדים בו? איזו מין קהילה נוצרת כאן? האם זוהי גירסא ממותנת, גלובלית ופוסט מודרנית של קהילת הקיבוץ שחווה אדם? האם מה שמצליח כאן הוא בעצם המרחב הבריא לאינדבידואל המסובב בקהילה המכבדת ומאפשרת את המרחב הפרטי שלו? עוד כהנה שאלות.

זה נכון ש"אדם לעמל יולד"(איוב ה'). לא אדם נוימן, הוא כבר לא צריך יותר לעבוד יום בחייו, אבל גם אם יתחשק לו בכל זאת לעבוד אזי ב WEWORK SARONA זה בטח ירגיש לו אחרת.

ווטסאפ לשרות קידום התעסוקה

כתב: יעקב מתן

"אדם שמילא תפקיד מקצועי בצבא, באיזה אופן מומלץ לציין זאת בקורות החיים?",
"למי אני יכול להפנות מחפש עבודה בעל מגבלה פיזית?"
"מה המבנה המומלץ לקורות חיים של אנשי הייטק?"
שאלות מסוג זה הן רק טיפה בים של שאלות בהן אני נתקל מדי יום כמקדם תעסוקה.
אני פותח גוגל ומוצף בתוצאות לא רלוונטיות, פונה לקולגה אך מה בעצם הסיכוי שהוא נתקל בכל סוגי השאלות?
הדינאמיות בה מתעדכן עולם התעסוקה וההכשרות, מציבה בפנינו אתגר הדורש ידע במגוון רחב של תחומים, מה שדורש מאיתנו להתעדכן לעתים קרובות על מנת שנוכל לתת מענה מהיר ומתאים לפונים אלינו.
מתוך הצורך הזה הוקמה קבוצת הוואטסאפ "פורום מקצועי" בה אני חבר. הקבוצה מונה כ30 חברים (כ50% מכלל הצוות המקצועי) מתכנית מפתח, במסגרתה אני עוסק כמקדם תעסוקה.
בקבוצה חברים גם מנהלים המעוניינים בכך ואף חלק מצוות ההדרכה, מה שמוסיף נופך מדוייק יותר לשאלות הדורשות ידע מקצועי ספציפי.
קבוצת וואטסאפ מקצועית מתאפיינת בכך שאין בה מידע שאינו קשור ישירות להיבט מקצועי (טוב, כמה תמונות אחרי יום גיבוש זה לא נחשב…) וכך היא משמשת כמרחב פורה למענה מהיר וזמין כמעט בכל שאלה ונושא מהתחום בו היא עוסקת.
מנסיון של למעלה משנה בקבוצה, המענה לשאלות מתקבל בטווח של בין שניות לדקות בודדות מרגע העלאת השאלה, ככל הנראה מפאת הזמינות של הוואטסאפ כאמצעי תקשורת מרכזי הזוכה לקשב רב מצד רוב המשתמשים בו.
חשוב לציין כי קיימת תחרות סמויה בין העמיתים מי עונה מהר יותר ובידי מי קיים ידע משמעותי. כמו כן, ניראה כי היוקרה שבהצגת תשובה מקצועית מסייעת אף היא להגברת המוטיבציה למתן מענה איכותי ומדוייק בזמן קצר.
בנוסף, פונקציית החיפוש שנוספה לאפליקציה מאפשרת גישה גם לשאלות שכבר נשאלו ונענו ע"י העמיתים.

הנה דוגמא אחת לדו שיח בין עמיתים הנוגעת למשרה בתחום המיכשור הרפואי:
(שמות המשתתפים טושטשו מטעמי פרטיות)

ווטסאפ 1
הנה דוגמאות נוספות לדיאלוגים קצרים אך מאוד מעשיים ומסייעים מקצועית:

ווטסאפ 2

והנה דוגמה למקרה בו נעזרתי אני בחברי הקבוצה:
בעת שהייתי זקוק בדחיפות למידע על קורס טבחות עבור פונה שהיה מעוניין בכך, העליתי את השאלה לקבוצה ותוך חמש דקות היה בידי מידע רלוונטי ומעודכן ואפילו איש קשר איתו ניתן היה לתקשר לצורך מידע נוסף.
לפעמים הקבוצה היא במה לפירגון הדדי, עידוד עמיתים זריז באמצע היום:

ווטסאפ 3

מצורף גם פתרון מענין בנושא קורסים למשתתפים על ידי ספק חיצוני שמוצע כפתרון למרכזים אחרים:

ווטסאפ 4

את מודל הקבוצה הזה העתקתי גם לקבוצה מקצועית נוספת אותה אני מנהל, המיועדת ללמידת עמיתים בין מתנדבים ועובדים עם נוער חרדי בסיכון בעמותת "עלם".
זה קל, זמין, חינמי וממש ממש יעיל.
האם גם אתם משתמשים בוואטסאפ ככלי ללמידת עמיתים? האם לדעתכם הוא מסייע או שמא מהווה גורם מסיח בעת העבודה? אשמח לפתח את השיחה על כך. מוזמנים להגיב.

אתרים נבחרים למיקור המונים ותשלום למשימות

אתרי מיקור המונים ואתרי תשלום למשימות

אלו הם אתרי האינטרנט הטובים ביותר למיקור המונים ולתשלום פר משימה כפי שדורגו על ידי משתמשים של גוגל ובינג. אתרי המיקור מאפשרים גיוס מהיר של כמות גדולה של עובדים או תגמול עבור משימות שביצוען נדרש במהירות ובקצב לא ליניארי.

כלכלה חדשה שמעדיפה משימות ולא ג'ובים, זמינות ומיידיות וענין על חשבון קביעות והתמדה.

הקלק על התמונה לרשימה

editorial_23054_780x0_proportion

.