ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?

במסגרת ניסוי חדש ומרתק בבירת הסטארטאפים העולמית בעמק הסיליקון שבקליפורניה, נבחרו 100 משפחות מסן פרנסיסקו, המאופיינות ברקע סוציואקונומי מגוון, וכל משפחה תקבל 1,500 דולר לחודש, לחשבונה האישי ללא כל התניות מוקדמות. בני המשפחה יוכלו לבחור כיצד להשתמש בכסף כאוות נפשם. להפסיק את עבודתם העכשווית, לבלות את זמנם בים, להפוך ליזמים, להמר להתנדב או לבחור בכל מהלך משנה תעסוקה וחיים כרצונם. הניסוי מבקש לבחון האם וכיצד השתנו חייהם של היחידים והמשפחות כאשר הם פטורים מדאגה להכנסה מינימלית לצרכי מחייה.

יוזם הניסוי הוא סם אלטמן, יהודי אמריקאי בשנות ה 30 לחייו, והרוח החיה מאחורי מאיץ הסטארטאפים הגדול והמצליח Y COMBINATOR.

אלטמן נחשב כיום לאחד מעמודי התווך של עמק הסיליקון ומאיץ הסטרטאפים שהקים כבר הצמיח כמה וכמה חברות סטארט-אפ ששוויון נאמד במיליארדי דולרים. להתקבל לתוכנית של Y COMBINATOR – קשה יותר מאשר להתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. יוזמתו בתחום התעסוקה חריגה מאוד בנוף העסקי והיזמי של העמק הממוקד בגיוס ובאקזיט הבא, אך מבטאת הלך רוח של אחריות תאגידית לתוצרי אי השיוויון הכלכלי והמתח החברתי ההולך ומתגבר בארה"ב.

Y Combinator יהיה הגוף שיוביל את ניסוי ה "הכנסה הבסיסית לכל" למעשה יהיה זה הגוף העסקי הראשון שיתנסה בתחום זה בארה"ב. על פי הממצאים מהפיילוט, יוחלט על אופן הרחבת הניסוי והמחקר לאלפי משפחות מכל רחבי ארצות הברית. גם אלפי משפחות אלו תקבלנה הכנסה בסיסית קבועה לתקופה של חמש שנים, חופשיים לגמרי מהתחייבות כלשהי. אלטמן מתחייב כי הצ'קים ימשיכו להגיע גם אם משפחה המשתתפת בניסוי החליטה להגר לגואם.

בתחילת השנה גייס אלטמן לעבודה את אליזבת רודס, חוקרת חשובה ומוערכת מאוניברסיטת מישיגן, שעסקה בין השאר בדרכים להקלת העוני במזרח אפריקה. רודס נתבקשה להבנות, להוביל ולבצע הערכה מתמדת ורב שנתית של כל היבטי הניסוי. אז מה עומד מאחורי הניסוי? אלטמן מעונין להבהיר שלא מדובר במהלך הנובע מאידיאולוגיה סוציאליסטית של "הכנסה שווה לכל ללא קשר לתשומות", בסגנון המשטר הקומוניסטי שעסק בעיקר בהגבלת תקרת ההכנסות וההישגים. אלא במהלך מחושב של יזם שנהנה מעושר יחסי ומעונין לקדם סוג של מעורבות חברתית ואחריות תאגידית של בעלי ההון הנהנים מן השפע של זמננו לכיסוי הוצאות רצפת הקיום המינימלית לכל האוכלוסיות החלשות בחברה. לטעמו חשוב שכל אזרחי המדינות יוכלו להתקיים בכבוד בחברה שבה יצוצו עוד ועוד מיליארדרים ואף טריליונרים. בעזרת הניסוי הוא מקווה לשפוך אור על אותם מקרים בהם החופש מעיסוק קיומי בהכנסה מפנה את המרץ לבניית אופי, לחינוך ולהשכלה, ליזמות ולמוטיבציה לצמיחה אישית שבכלכלה מרובת אבטלה טכנולוגית, חיוניים ביותר לתעסוקה ולצמיחה.

לדעת אלטמן, הממשל הפדרלי איננו מפנים את קצב השינויים, ולכן הניסוי שלו איננו מייצג מצב תיאורטי היפותטי לעוד זמן רב. בעתיד הנראה לעין, כך צופה אלטמן, יצטרכו הממשלות לשנות את מבני תגמולי הרווחה ולתת קצבאות של הכנסה חופשית לכלל הציבור, שכן האבטלה תגיע לממדים קיצוניים שלא מוכרים כיום. חשוב לו, אם כן, לפרוץ דרך עם ניסוי שיהנה מגמישות ביצועית של עסק, שמתכנן ומבצע במהירות גבוהה ועם גמישות לשינויים כדי לרדת לעומק הענין ולהבין במוקדם מה קורה מבחינה חברתית ,כלכלית ותעסוקתית כאשר אנשים מקבלים הכנסה חופשית והם פטורים מהצורך לעבוד כדי להתקיים. ככל שמדובר ביזם סידרתי ומצליח אפשר גם לסמוך עליו שמתוך העיסוק בדאטה שיאסף בניסוי ומתובנותיו יוכל כבר להצמיח כמה סטארטאפים רלוונטיים.

אגב, בישראל החל שיח ראשוני בנושא "ההכנסה הגלובלית הבסיסית לכל" ובעולם יש מדינות בהן כבר יש פעילות רבה בכיוון זה, למשל בקנדה בפינלנד ובאלסקה.

בשוויץ, לעומת זאת, נדחתה במשאל עם ההצעה לחלק לכל התושבים 2,500 פרנק בחודש

היזם והמליארדר אלון מאסק סבור כי הכנסה גלובלית בסיסית היא מהלך בלתי נמנע בשל האוטומציה הגוברת ולהבנתו היא ככל הנראה הפתרון הנכון לתוצאות האוטומציה והאבטלה הטכנולוגית.

בזמן האחרון מצטרפים עוד ועוד יזמים ודמויות משפיעות מעמק הסיליקון לתמוך ביוזמת ההכנסה הבסיסית לכל.

אז מיהו ה"סם אלטמן" של ישראל? האם גם בישראל ירים תאגיד עיסקי את הכפפה ויערוך ניסוי דומה? מה צריך לקרות כדי שגם ממשלת ישראל תיכנס לתחום ותבחן באמצעות הביטוח הלאומי מודלים עדכניים של תגמול בסיסי לכל, בעידן של שינויים מאיצים בנוף התעסוקה?

פוקימון גו ועתיד התעסוקה

בשבוע האחרון פרצה אל מרחבי המרשתת והרשתות החברתיות תופעה חדשה ושמה פוקימן גו.בתמצית מדובר במשחק ישן ואהוב שזוכה לעדנה ולחיבור לטכנולוגיה חדשה ועולה- טכנולוגיית המציאות הרבודה. (Augmented reality) השחקנים מסתובבים ברחובות כשהם נועצים פניהם באפליקציית המשחק שבסמארטפון ומנסים לאתר דמויות מצוירות על המסך שחברת המשחקים "הטמינה" ברחובות בגנים במבנים באזורים שונים בעולם והכל על בסיס זיהוי מקום השחקן (GPS). תופעה שהאנושות לומדת את משמעויותיה כרגע. יש שמדגישים את החיובי (אנשים סוף סוף קמו מכורסת הבטטה והתחילו ללכת- -הסוף למגפת ההשמנה בדרך.) ויש המדגישים את הצד השלילי (המשחק מחייב מבט קבוע במסך תוך כדי הליכה- מתכון לאסון כשאנשים חוצים כביש או נופלים לבורות) ויש גם את ההיסטריים (אוטוטו פיקאצ'ו עם דגל כהנא חי בהר הבית) זה כל כך חדש אז נמתין ונראה.

11111111111111111

כדי לקרוא יותר על מרכיבי המשחק שבכל מקרה מתברר כסוג של שגעת חדשה אתם מוזמנים לגגל " מה זה פוקימון גו ?" . לענינו חשוב לשאול מדוע תופעה כזו שנדמית כמו הזיית קיץ חם במיוחד, רלוונטית לנו העוסקים במקצועות התעסוקה?

 

תשובה אחת היא משום שיש כאן סוג של עיסוק מעולם המשחק והפנאי שסוחף מליונים בגילאי התעסוקה בבת אחת ומעיד על מה שמעסיק את נפש הבריות. אנחנו יודעים שלמישחוק תהליכים יש היום מקום רב בשוק התעסוקה בעיקר בהיבטים של הדרכה ולמידה וכאן נפתח פוטנציאל מענין. האם מה שמתגלה כמושך וכמיומנות נרכשת בזמן הפנאי יכול להיתרגם למיומנות רלוונטית לתהליכי הכשרה השתלמות והסבה מקצועית.היבט נוסף קשור לעובדה שהמשחק בנוי מתלכיד של שתי טכנולוגיות GPS ומציאות רבודה. טכנולוגיות זיהוי המקום מוכרות לכולנו בעיקר דרך אפליקציית הניווט וויז שמאתרת את מיקום הרכב שלנו ואת יעד הנסיעה ומחברת אותנו בדרך הקצרה ביותר בינהם. טכנולוגיות המציאות הרבודה זכתה לפחות חשיפה אך לעוסקים בתחומי החדשנות היא מוכרת היטב כטכנולוגיה בטרנד עולה בכל קנה מידה. העליה שלה מזכירה טכנולוגיות כמו הדפסת תלת מימד או תחבורה ברכבים אוטונומיים. זהו תחום מאיץ היות שהוא מבוסס על מערכות דיגיטליות ומשום כך כפוף לחוקי ההאצה האקספוננציאליים. די אם נזכיר תופעה ללא תקדים של חברה בשם מג'יק ליפ (עם מייסד גאון ,ישראלי לשעבר בשם רוני אבוביץ ) הפועלת ממיאמי אשר גייסה סכום עתק של 140 מילארד דולר לפיתוח מוצרי מציאות רבודה. (כן, מילארד ולא מליון)

22222222222

פוקימון גו כמשחק שמלהיב את הבריות הוא איפוא קצה קרחון שמעיד שיישומי הטכנולוגיה הרבודה כבר כאן והם כאן כדי להתרחב ולהתפתח משמעותית לכדי תעשייה שלמה וחדשה. אגב, לפני יומיים חשפה חברת מיקרוסופט בסרטון קצר את החזון שלה לשילוב טכנולוגיות מציאות רבודה במשרדי העתיד. תוכלו לצפות בסרטון כאן. לחברה שלקוחותיה הם ארגונים ועסקים חשוב להדגים את היישומים הקשורים בעבודה. חזונה של החברה הוא שמה שהיום משודר אלינו דרך מסכי מחשב וסמארטפון עומד לעבור מהפכה והמשרד שלנו עומד לעבור שינוי לחלל עבודה שהקירות הרפצה והתקרות שלו יוכלו להיות סוג של מרחב שיתופי למולטימדיה ולעבודה שיתופית, ממש כמו שחברת התעופה היפנית מפתחת את מערכי ההכשרה של מהנדסי התעופה שלה בטכנולוגיה זו.

עליית יישומי טכנולוגית המציאות הרבודה רלוונטים גם לתחום קידום התעסוקה. כלכלה שלמה של מקצועות יכולה להיות כאן רלוונטית לצרכי הכוון וגיוון תעסוקתי: גרפיקה, אנימציה, תיכנות, עיצוב, הנדסת חומרה, ניהול, מקצועות מתחום הגיימינג ההדרכה, התיירות הפקת התוכן ועוד. צפוי שבקרוב מכונים ומכללות יציעו התמחות בתחום "הנדסת מציאות רבודה" ואחריהן יגיעו גם האוניברסיטאות עם תארים רלוונטיים ותקציבי מחקר.עסקים חדשים יתפתחו סביב הטכנולוגיה למשל אפליקציות תיירות ששותלות יישויות וירטואליות במצדה ובכותל והשימוש באפליקציה מאפשר תהליכי מישחוק של למידה מרפרפת שמאפיינת התנהגות תיירית. אם זה קצת מבלבל לא נורא ככה זה כשזה חדש. גם כשטוויטר פרצה אל התודעה בשעתו זה נראה הזוי. מי בכלל יתקשר במגבלות של 140 תווים? מה בכלל המודל העיסקי של זה, למשתמש ולחברה עצמה ? ולימים מסתבר שלא חלף זמן רב ויש כאן חברת ענק שהגדירה בעצם מדיום תקשורתי חדש משל עצמה וסביבה מקצועות רבים ומפרנסים: רכזי ניו מדיה בארגונים, עיתונאים ובלוגרים שניזונים ומזינים את הידיעות שלהם בטוויטר תחילה ועוד כהנה וכהנה אשכול תעסוקות סביב פלטפורמה אחת. אז ברוך הבא פיקאצ'ו.