מודלים של הכשרה דינמית בעידן של מחסור בעובדים מיומנים: כתבה אינה סולטנוביץ'

פוסט זה נכתב בהמשך לפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של משרד העבודה האמריקאי.

Apprenticeship ("למידה שולייתית" או "חניכות") היא שיטה להכשרה מקצועית, המתפתחת בשנים האחרונות בעולם ונחשבת כמגבירה של מוביליות חברתית. שיטה זו מיועדת לתת מענה לצרכי המעסיקים הזקוקים לעובדים מיומנים, לצמצם את הפער ההולך ומתרחב בין המיומנויות של האוכלוסיה הנכנסת לשוק העבודה לבין המיומנויות הנדרשות בענפים ולסיוע ביציאה מעוני של אלו אשר אינם עובדים או עובדים בשכר נמוך. מקורות שונים בכלכלה האמריקאית מצביעים על כך כי בשנים האחרונות אפשר לציין בבירור כי שיטה זו להכשרה תעסוקתית, משיגה תוצאות חיוביות משמעותיות למעסיקים, למועסקים ולמשק כולו.

הנשיא אובמה הכריז בשנת 2014 על תוכנית להכפלת מספר המוכשרים ב"חניכות" בעבודה כחלק מהתאמה לדינמיקות של שוק העבודה במאה ה 21. משרד העבודה האמריקאי יישם מדיניות שהגדילה ב 75,000 את מספר המשתתפים בתוכניות אלו וזהו המספר הגדול מזה עשור בתחום. זאת ועוד, המשרד מצהיר כי כבר השקיע 175 מליון דולר והשנה יוסיף וישקיע 90 מליון דולר ביוזמות שיגבירו מגמה זו.

גם בישראל, מודל החניכות תופס תאוצה. ג'וינט ישראל – תבת והאגף להכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה מובילים בימים אלה את תכנית הפיילוט סטארטר, במטרה לבסס מודל הכשרות בחניכות מבוגרים שיוצע לציבור על ידי הממשלה. במסגרת התכנית, שבסופה יקבל החניך תעודת מקצוע, תכנית הלימודים נלמדת בחלקה במכללה ובחלקה מועברת על ידי חונך בעסק תוך כדי עבודה בשכר. הסטודנטים זוכים במסגרת התכנית גם להעשרה בתחום הכישורים הרכים והמיומנויות הנדרשות להצליח במקום העבודה. עד כה נפתחו הכשרות בתחומים שונים כגון, , מתכת, פלסטיק, מקצועות הרכב,קונדיטאות ועוד. בתכנית, שיצאה לדרך בתחילת 2016 ונמצאת בשנת פיילוט, נפתחו עד כה 11 קורסים ומשתתפים כבר 176 סטודנטים ו- 60 מעסיקים.

רפי רובין- מעסיק המנהל את מחלקת הקונסטרוקציה במפעל JABIL שמייצר מכונות דפוס תעשייתיות ומכונות לתעשיית המוליכים למחצה.  התייחס לצורך בתכנית ולתכנית עצמה, "כיום חסרים הרבה מאוד בעלי מקצוע, אך מצד שני גם אלה שהולכים ולומדים מקצוע מתקשים להשתלב בגלל היעדר הניסיון. התכנית נותנת פלטפורמה עבור אותם אנשים- מכניסה אותם לענף והם מתמקצעים תוך כדי למידה. כולם יודעים שאין כמו עבודה מעשית כדי ללמוד מקצוע ולהשתלב בו, ומצד המעסיק זוהי דרך מעולה להכשיר ולגייס אנשים לתחום".

אולם המהפכה השקטה והמענינת של השנים האחרונות בתחום סוגי ההכשרה המקצועית מתרחשת דוקא במגזר תעשיות ההי טק שם קצב ההאצה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמיומנויות הנדרשות מחייב גמישות ויצירתיות בשיטות ההכשרה. שיטת הכשרה בחניכות שבעבר אפיינה רק מגזרי תעשייה מסורתיים חדרה היום גם לתעשיית ההי טק, לתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת, הבריאות והאלקטרוניקה.

לצד שיטת החניכות נכנסו גם מודלים של On The Job Training ובעת האחרונה גם מודל של "טירונות" מרוכזת – BootCamp

121212

מסתבר שקצב השינויים של פיתוח הטכנולוגיה גרם לפערי מיומנויות בעייתיים ביותר בין דרישות וביקושי השוק והתעשיה, לבין יכולות ומיומנויות המשאב האנושי הבוגר את התוכניות האקדמיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה. מהנדסי מחשבים למשל, שלמדו 4 שנים בקולג'ים יוקרתיים מגלים עם יציאתם לשוק כי חלק ניכר ממה שלמדו בשנים האחרונות (בעלות כספית עצומה) לא היה כה רלוונטי לשוק ומה שהיה רלוונטי כבר השתנה וכי הם נדרשים ללמוד תחומי ידע חדשים ובעיקר שפות תיכנות חדשות לגמרי שגם הנדסאים שסיימו שנת לימוד מזורזת ועוד ננו-קורס ייעודי של התעשיה, קרובים יותר מהם לצרכי השוק וליכולת השתכרות טובה.

זאת ועוד, למידה תוך כדי עבודה (Learn as you Earn)הפכה להיות חלק ממערך הלמידה המקוון של כל ארגון טכנולוגי גדול. סיסקו למשל מחזיקה אקדמיה מקוונת בה מוכשרים עובדים חדשים להכיר את סיסקו מוצריה וכן תחומי ידע מקצועיים ומעשיים הרלוונטיים למילוי תפקידם. האקדמיה המקוונת ששמה- NETACAD- פתוחה אגב לעולם וכל מי שנרשם אליה ומוכיח עמידה בדרישות הקורסים נמצא כבר למעשה בתוך סביבת ההשמה של יחידות משאבי האנוש של הארגון העוקבות אחר הישגיו. בשל הביקוש הגבוה והדינמי , גורמים רבים בתעשיית ההי טק מדלגים על הצורך בבניה ואחזקה של סביבות לימוד מקוונות משלהם ומאמצים קורסים ספציפיים מסביבות למידה איכותיות קיימות כמו : Coursera, EDX, Udacity   ועוד. בסביבות אלו אגב ניתן לשלב בלמידת העובד החדש גם קורסים מקצועיים תשתיתיים ומשמעותיים וגם קורסים של כישורים רכים נלווים הרלוונטיים לעולם התעסוקה במאה ה 21.

אגב, אין זה אומר שהכשרה בשיטות אלו מתאימה לכל מעסיק ומועסק ובכל מצב ואין זה אומר שהן מייתרות את הלמידה האקדמית. תוכנית הכשרה עדכנית כוללת זמן איכות של למידה ישירה מעובד-שהוא מנטור המלמד את החניך כל מה שנדרש למילוי התפקיד בדגש כאמור על פיתוח המיומנויות הרלוונטיות אך בתמהיל הלמידה הכולל משולבת גם למידה מקוונת המשלימה פערי ידע תיאורטיים הניתנים ללימוד גם ממקורות אחרים זולת המנטור.

בישראל, תופעת ההכשרה במודל של טירונות-בוטקאמפ מראה ניצנים ולצידה גם תוכניות חניכות למבוגרים ותוכניות  Near Shoring  .

למשל, חברת Verisense מהר החוצבים בירושלים, מבצעת ווריפיקציה של שבבים כקבלן עבור חברות היי טק מובילות. שלב הווריפיקציה הוא שלב קריטי בחיי השבבים אשר לרוב מבוצע על ידי מהנדסים, אך Verisense פיתחה מודל ייחודי שבו היא מעסיקה חרדים ללא ניסיון תעסוקתי קודם או תואר אקדמי. המתקבלים זוכים להכשרה אינטנסיבית על ידי מומחי תוכן בחברה ולאחר מכן נחנכים על ידי מהנדסי חומרה. החברה זוכה בעובדים נאמנים בעלות נמוכה מזו של מהנדס חומרה והעובד מקבל הכשרה טכנולוגית ומשרה בשכר גבוה מהממוצע במגזר.

שיטות ההכשרה המגוונות הללו, שחלקן מהוות חידוש בתחום ההי טק, מסייעות לשוק העבודה להתמקד במיומנויות הישירות הנדרשות למילוי המשימה היצרנית. השיח בשוק העבודה עוסק פחות ופחות בתיאורי תפקיד ויותר במיומנויות המעשיות הנדרשות למילוי המשימות המשתנות תדיר ואלו מתכתבות היטב עם הגמישות המאפינת את צורות ההכשרה החדשות. בשוק העבודה העתידי יעלו ויצליחו הסתגלנים. אלה אשר ישכילו לשמור על עדכניות הידע והמיומנויות המשתנות של שוק העבודה באמצעות תוכניות הכשרה גמישות ומותאמות אישית.

מהפכה לטובה: 140 שנים של נתונים מראים – הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה. כתב: אנדרס קוקווקא

"900 אלף משרות ייעלמו ב-20 שנה הקרובות בעקבות חידושי הטכנולוגיה והרובוטיקה…", כך שמענו לא מזמן. כל העיתונים ותכניות הטלוויזיה דיווחו על כך וניתחו את הממצאים. גם אנו בתבת שמענו את התחזית הזו, ואנו ממשיכים לבדוק ולנסות להבין buy-trusted-tablets.com מה אפשר לעשות.

מאמר מעניין זה, באתר הגרדיאן, מתאר מחקר שנערך על ידי כלכלני חברת הייעוץ דלויט. המחקר מבוסס על תוצאות מפקד האוכלוסין שנערך באנגליה ובוויילס מאז 1871, ולפיו טכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה מאשר הרסה.

הסטנדרט בכל העולם אומר שכל משרה טכנולוגית יוצרת שלוש משרות נוספות בתחומים שונים, למשל, עובד טכנולוגיה יספק עבודה לגננות, מכונאים, אינסטלטורים וכדומה. מנוע הטכנולוגיה מושם לפעולה בשווקים שונים בתור הבסיס לפיתוח הכלכלה ושיפור רמת החיים. כך עשו שכנינו ברשות הפלסטינאית, ב-2013 אמנם רק 4,500 איש עבדו בתחום הטכנולוגיה, אולם התרומה ל-GDP גדלה מ-0.8% ב-2008 ל-5% ב-2010. אנו נראה תופעה דומה בדרום הארץ בעקבות השינוי העובר על באר-שבע וסביבתה בהכרזתה כבירת הסייבר של ישראל.

על פי המאמר, "מכונות וטכנולוגיה יחליפו את העובדים במשימות החוזרות ונשנות והמייגעות יותר, אבל נראה שביטול הצורך בעבודת אדם לא קרוב מאשר בכל זמן אחר ב-150 השנים האחרונות ."111111

בזמן שמשרות קשות פיזית, מסוכנות ומשעממות ירדו, המחקר מצטט "שינוי עמוק", עם הסבה של  כח העבודה מתפקידה ההיסטורי, כמקור כוח גלם, למטפלים, לחינוך ולשירותים לאחרים.

המחקר מצא שבאנגליה, בשני העשורים האחרונים, הייתה עליה של 909% במקצועות עוזרים סעודיים, אחיות, וכדומה.

באותה תקופה היה גידול של:

  • 580% בעוזרי הוראה
  • 183% בעובדי רווחה ועובדים בקהילה
  • 168% במטפלים בבית

אבל גם ירידה של:

  • 57% בקלדניות
  • 50% במזכירות
  • במגזרים שונים: רפואה, חינוך ושירותים -הטכנולוגיה שיפרה את התפוקה והביאה להתייעלות בזמן והגדילה את מספר המועסקים במגזרים אלו. למשל, ב-1871, היו באנגליה כ-9,382 ראוי חשבון, והיום אחרי 140 שנה, המספר יש כ-215,678 מועסקים בתחום.הטכנולוגיה גם שינתה את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה ע"י כך שגרמה לירידה במחירים של מוצרי צריכה שונים כגון, טלוויזיות, מכוניות, מחשבים, ביגוד ועוד. 55555555הדו"ח מסיים עם פרט משעשע המציין ששיפור רמת החיים של האנשים והעלייה בהכנסה הביאה לגידול בהוצאות אישיות, כמו למשל הוצאות על ספרים ומספרות. בעוד בשנת 1871, היה מספרה או ספר אחד לכל 1,793 אזרחים של אנגליה וויילס, היום יש אחד לכל 287 אנשים.האם מה שנכון למשק האנגלי נכון גם למשק הישראלי בהקשר זה? כיצד צריך להיערך עכשיו כדי למצות את יתרונות השינוי התעסוקתי שמחקר דלויט מצביע עליו ומה צריכה להיות המדיניות התעסוקתית כלפי מי שבכל זאת לא מצליח לעבור את השינוי הנדרש?אישית האנגלים לא נראים לי יפים יותר היום מאשר בעבר, אבל זה כבר לא קשור לטכנולוגיה!!

גרה ברהט, עובדת באמזון.

 

לפני למעלה מעשור השיקה ענקית האינטרנט אמאזון ,שירות מקוון מהפכני בשם :

"הטורקי המכני של אמאזון".

"הטורקי המכני" הוא סביבה וירטואלית שהיא בעצם שוק תעסוקה מקוון, זירת חילופין תוססת של מיקרו-משימות בתשלום, בין מציעים למבצעים מכל העולם, אתר למיקור-המון של עובדים (crowed sourcing), בורסה למעסיקים ומועסקים וגם מענה לצורך גובר והולך בשוק של השלמת משימות ספציפיות באמצעות בינת אדם, היות שהבינה המלאכותית מתקשה בהן, או שעלות ביצוע המשימה, ע"י אדם מתאימה ומשתלמת יותר.

בזירת השרות של "אמזון טורק" אפשר למצוא בכל רגע נתון , הצעות למאות אלפי מיקרו-משימות לביצוע כשתעריפן בצידן. למשל: מעסיק שמציע לתמלל לאנגלית סרטון וידאו תמורת 40 דולר לשעת עבודה או מזמין לענות על סקר קצר תמורת 20 סנט. ישנן משימות הדורשות מיומנות מקצועית גבוהה וידע בשפה, למשל לבצע פעולות מחקר בחשבונות טוויטר עבור חברה מסחרית אך ישנן גם משימות הדורשות מיומנות נמוכה שאינה דורשת ידיעת שפה כלל, למשל זיהוי שברי מטוס או גופות נעדרים ברצפי תמונות מאזורי החיפוש בים. המערכת מתווכת בין המציעים למבצעים ומהווה זירת תעסוקה תוססת ביותר 24/7 , 365 יום בשנה.333333

Amazon Mechnical Turk.

 

אמאזון טורק איננה הסביבה היחידה המציעה כיום שרות כזה. אך עבורינו העוסקים בעולם התעסוקה זוהי זירה מענינת מסיבות רבות. הטריוויאליות שבהן קשורות לכך שבתהליך קידום התעסוקה אנו יכולים להפנות לזירה כזו מגווני תעסוקה לצורך השלמת הכנסה מעבודת פרילנס ולחילופין אנו יכולים לעניין מעסיקים להציב בזירה זו משימות שעליהם להשלים במהירות ותמורת מחירי שוק כדאיים.

ישנן דוגמאות מוצלחות של מעסיקים ומועסקים שהפיקו תועלת מרובה מהשימוש ב"טורקי המכני".

למשל, ממשלת ארה"ב באמצעות DARPA , בנתה מנוע תרגום אוטומטי מערבית לאנגלית. המנוע למד את השפה הערבית ותרגם מליוני מסמכים ביום עבור עובדי המימשל האמריקאי. אולם עם עליית הרשתות החברתיות התגלו בו תקלות וטעויות רבות. הדבר נבע מכך שהשפה הנהוגה ברשתות החברתיות שונה מהותית מהשפה הרשמית או הבירוקרטית וכך נוצר בלבול גדול. בהברקה של אחד היועצים הצעירים, הוחלט להוציא את מנוע התרגום ל"השתלמות ושידרוג" בסיוע אלפי "מורים פרטיים לערבית" שילמדו אותו את אוצר המילים והתחביר העדכני. וכך בסיוע פרילנסרים דוברי ערבית שנענו להצעות ב"אמאזון טורק" הצליח המימשל במהירות שיא של 8 שבועות להביא את המנוע לרמת עדכון מלאה. התחשיב לימד שהעלות עמדה על עשירית מהעלות של תרגום בשיטה שבה עבדו עד אז.

בצפיה בסרטון וידאו בן 7 דקות הזה תוכלו ללמוד על השימוש הנפלא שעשתה פרופ' טארה מקליסטר –ביון בזירת "הטורקי המכני" לצורך מחקרה.44444

ישנם עוד מקרים רבים של שימוש מושכל באתר. מדווח למשל שעובדי צווארון כחול רבים מאוד בברזיל, נוהגים לנצל את שעות הנסיעה הארוכות עד מאוד שלהם לעבודה וממנה במילוי מיקרו- משימות מאתר הטורק ובכך לממן את דמי נסיעתם הלוך ושוב לעבודה.הדבר מתאפשר בשל תשתית תקשורת סלולרית משובחת במיוחד בברזיל, היותו של השרות נפוץ ומקובל בקרב מעסיקים ויכולתם של העובדים לבצע משימות אלו בקלות על מכשירי הסמארטפון שברשותם.

זירת ה"טורק" מענינת גם בכך שהיא מפגישה אותנו עם צורת תעסוקה היברידית המשלבת בין יכולות אדם ומכונה. ובמידה מסוימת בכך היא גם נבדלת מזירות שעיקר ענינן הוא עבודות פרילנס. כזה הוא המקרה של חברת Channel Intelligence המוסיפה למאגר הנתונים שלה מעל 50 אלף מוצרים מדי יום ואלו זקוקים לקיטלוג חכם אחרת יתקשו המחפשים באתר החברה לאתרם. שרותי הקטגוריזציה והקלאסיפיקציה האיכותיים של החברה מאפשרים לקונים ולמוכרים לקבל שרות מדויק ויעיל יותר וככל שהקטלוג מדויק כך עולה עקומת המכירות באתר.80 אחוז של עבודת איתור המוצרים החדשים נעשית על ידי האלגוריתמים במכונה וההשלמה של ה 20 אחוז האנושיים מתבטאת בקיטלוג המדויק. השילוב האיכותי המנצח של מאגרי המידע עדכניים ומקוטלגים של החברה מתאפשר בגלל חלוקת משימות נפרדת ומתאימה למכונה ולאדם. מעורבותה של בינת האנוש משלימה ומשתלמת הן בגלל עלותה הזולה והן בגלל שבני אדם חושבים כמו הגולשים המחפשים באתר ואחרת מבינה מלאכותית שמקטלגת אחרת.השימוש במקרה זה באמזון טורק מבטא ערכים של פריון וצמיחה המושגים מהעסקת אדם ומכונה באופן אופטימלי הממצה את הערך המוסף של יכולותיהם.

זירות עבודה מקוונות כמו אמאזון טורק הן חלק מכלכלת תעסוקת הענן המתרחבת. השנים האחרונות מלמדות כי זהו בעצם יקום תעסוקתי מקביל ומרחב תעסוקתי מגוון מתפתח וחשוב. חשיבותו רבה בעיקר בשל היותו גמיש ודינמי להכנסה נוספת גם לבעלי מיומנויות נמוכות, גם למשלימי הכנסה או מובטלים וגם למי שמתפרנסים דרך קבע מעבודות פרילנס.

עולה איפוא השאלה האם היה נכון שממשלת ישראל תיכנס כשחקן מוביל בזירה זו ? למשל תסייע לשוק הפרילנס כמעסיק הגדול ביותר במשק בכך שתזרים אליו אלפי מיקרו-משימות שהן חלק ממשימות משרדיה הרבים? האם נכון להקים גירסא ציונית עברית כמו זו של אמאזון טורק ולדרוש ש 5 אחוז או יותר ממשימות המשרדים והחברות הציבוריות יחויבו להתבצע אך ורק דרכה? האם זהו חלקו המשלים והשוויוני של חוק חובת המכרזים בגירסת הזוטא שלו לעצמאיים, עוסקים קטנים ופטורים ? רכיב משלים לחובת העסקת מוגבלי תנועה במשרדי הממשלה? האם זו עוד משימה לאומית למיזם ישראל דיגיטלית? מיזם לאומי של סלילת נתיבי נגישות מהפריפריה לכלכלת הענן בנוסף לרכבות וכבישים? או שאולי כדאי שהרגולטור לא יתערב ויניח לכוחות השוק ? מה המשמעות המיסויית של הכנסת מטבע זר רב למדינה על ידי העסקת עובדים ישראליים בזירה בינלאומית בה המעסיקים נמצאים בחו"ל? מה המשמעות של יצוא משימות ממעסיקים ישראליים לזירה שכזו? מהן המשמעויות של דיני העבודה והזכויות הסוציאליות של עובדי כלכלת הענן והפרילנס בישראל? כיצד ניתן למנף זירות שכאלו לתעסוקת אוכלוסיה דוברת ערבית? תעסוקה בפריפריה? תעסוקת סטודנטים? או תעסוקת מעוטי השכלה הזקוקים לסביבות תעסוקה מתאימות קוגניטיבית וגמישות במקום ובזמן? איך מנגישים את מרחב ההזדמנויות התעסוקתיות של הטורק לפרילנסרים ברהט? אמאזון טורקי וננוח.

מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"

השינויים הכלכליים החברתיים והתעסוקתיים הקשורים בשינויים שמביאה עמה הטכנולוגיה המאיצה של המאה ה 21, מתחילים להניב לא רק דיון ותיאור של הבעיות והאתגרים, אלא גם התחלה של מתן מענים אפשריים לאתגרים הללו.

כזה הוא הענין סביב המהלך שהתרחש בסידני-אוסטרליה בתחילת שנת 2016 המתיחס לאתגר של כניסת חברת אובר (UBER) לאזור. המענה המענין של הגורמים החברתיים והרגולטיביים האוסטרליים יכול לשמש כמקרה מדגים למהלך יצירתי ופורץ דרך במבחן ההתמודדות החברתית עם נזקי הסופה שמחוללת הטכנולוגיה המאיצה.

תחילה לתיאור הבעיה:

חברת אובר מפעילה אפליקציה המאפשרת לכל נהג רכב פרטי להירשם לאפליקציה ובאמצעותה לקבל פניות מנוסעים סמוכים המעונינים לחלוק עמו את הוצאות הנסיעה ליעד המשותף. חברת אובר גוזרת קופון מכל נסיעה שכזו, בעל הרכב זוכה להשתתפות בהוצאות הדלק ותחזוקת הרכב, הנוסע או הנוסעים שמחים על הזמינות והגמישות וכמובן החיסכון בהוצאות. איכות-הסביבה מרוויחה אף היא בגדול. המפסידים העיקריים הם כמובן נהגי המוניות. לא רק שכמות הנוסעים הנזקקים לשירותי ההסעה שלהם יורדת פלאים, אלא שבניגוד לנהגי אובר חלה עליהם מערכת מעמיסה של הוצאות סביב הסמכתם לתפקיד, תשלומי ביטוח, בטיחות ושאר רגולציה ההופכת את התחרות ללא הוגנת ואף מפלה לרעה. נהגי מוניות נדרשים גם כידוע לשלם סכום גבוה של עשרות אלפי דולר כדי לקנות רשיון ("מספר") ולטענתם זהו סכום ששילמו למדינה מתוך הבנה שזהו נכס מניב וסחיר. ברכישת הרשיון הסתמכו על האפשרות למכור אותו בעתיד ולצרף את סכום המכירה להכנסה הפנסיונית שלהם. כל זה כאמור משתנה כשאובר נכנסת לתמונה.

במדינות רבות בעולם נתקלו נהגי המוניות והרשויות באתגר שהציבה אובר ולא בכולן נמצא מוצא. בברזיל, פקיסטן וצרפת פרצו מהומות של נהגי מוניות בהובלת איגודי העובדים ואלו אף נהגו להזמין נהגי אובר לכתובות מסוימות שם המתינו לנהגי אובר והיכו אותם באלימות. במקומות אחרים פנו נהגי המוניות לבתי המשפט ואף איימו "לסגור את כבישי המדינה" עד להסרת האפליה.

1212121

אובר היא כיום חברה בעלת שווי שוק של כ 70 מילארד דולר. שווי שוק זה הושג במשך כ 7 שנות פעילותה אולם האפקט שלה במגה-ערים במערב הורגש כבר בשנה הראשונה לפעולתה. בעקבותיה צצו חברות רבות המחקות אותה כך ששוק שירותי ההסעה בתשלום חווה את מה שפרופ' קלייטון כריסטיאנסן קרא : "חדשנות משבשת" (Disruptive innovation). תופעה זו שמקבילותיה בענף המלונאות הן AIRBNB או SPACE-X בתחום החלל או WEWORK בתחום המשרדים הופכת להיות יותר ויותר נפוצה. טכנולוגיה חדשנית משנה במהירות רבה את פני השוק, השחקנים השונים מוצאים את עצמם לפתע במצב חדש ששינה את הסדר הקיים לרוב לטובת הלקוחות ולרעת נותני השירות. המימשל מאחר לזהות את הבעיה והתערבותו נמתחת על פני זמן רב מדי בשל תהליכים משפטיים בירוקרטיים ופוליטיים.המענה האוסטרלי לאתגר של אובר מענין איפוא כסוג של התמודדות עקרונית עם תופעה רוחבית מעמיקה של החברה האזרחית החווה את תוצאות ה"חדשנות המשבשת".

הפתרון שהושג בסידני הושג על ידי גורמים אזרחיים-חברתיים שונים שהתאמצו יחד עם גורמי המימשל למצוא נקודת איזון ופיצוי הולמת. הנחת המוצא של כל הנוגעים בדבר היתה שאובר ומתחרותיה בשוק אפליקציות התחבורה השיתופית אינן תופעה שעתידה להעלם אלא להתרחב. אזרחי המדינה הצביעו באגודליהם והזמינו את נהגי אובר בקצב הולך וגובר. נהגי המוניות עצמם, הבינו שהדרך היחידה להתמודד עם האתגר היא להצטרף למגמה וליהנות מכח השוק העולה. המימשל הסכים שיש לשאוף להשוואת תנאים ולאפשר לנהגי מוניות לפעול בתנאי השוק החדשים, כלומר להציע נסיעה משותפת לכמה נוסעים בנסיעה אחת וכן לפצות את הנהגים שרכשו "מספר" בעלות ניכרת. הסיכום היה שתוקם קרן פיצויים אשר תקבל 1$ אוסטרלי מכל נסיעה שיתופית שתתבצע באובר או במונית בשנים הקרובות, הסכום שיצטבר יאפשר לפצות את נהגי המוניות ולהשיב להם את עשרות אלפי הדולרים ששילמו בגין רשיון. כך תיפסק האפליה וכולם יפעלו בתנאי שוק זהים..

האם אנו עדים כאן לתחילתה של תופעה חברתית חדשה, המכילה את "החדשנות הטכנולוגית המשבשת" כברכה כלכלית חברתית וסביבתית אך מוכנה בה בעת לפצות את הנפגעים המיידים בדור המעבר? האם גמישות מסוג זה, בה כל המעורבים בדבר תורמים לפתרון הצודק, תיתכן גם במקומות אחרים בעולם? גם במגזרי שוק הדיור והעבודה השיתופית? כלומר מעבר למקרה של אובר האם יש כאן תבנית אזרחית לפתרון חברתי הוגן כשפגיעתה של החדשנות המשבשת גורמת לאפליה? מה אנו יודעים היום להגיד על "אוכלוסיות הסיכון" של החדשנות המשבשת? הטכנולוגיה מאיצה ומשנה סקטורים רבים, אזי מי מזהה את הנפגעים היום או בעתיד? מי יקבע את גובה הפיצוי? מה יהיו הקריטריונים המגדירים את הפתרון הראוי והצודק? שכן שלא בכל התחומים כמו אצל נהגי המוניות ניתן לאמד נזק מדויק? האם אנו נערכים ליום שבו הביטוח הלאומי הישראלי יכיר בטענת עובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל כניסת "חדשנות משבשת" לתחומם? האם תתקבל בבית המשפט טענת הביטוח הלאומי כי אם ניתנה התראה מוקדמת בדבר השינוי הצפוי בשוק והעובד לא נקט בתהליכי התאמה וגיוון תעסוקתי מתבקשים, הרי שעליו לשאת בתוצאות ולא לקבל פיצויים מכספי הציבור? מהי התראה מוקדמת? מיהם הגורמים המוסמכים להנפיק "אזהרת מסע תעסוקתית" לאזורי הסיכון של תעסוקת המאה ה-21?

פוקימון גו ועתיד התעסוקה

בשבוע האחרון פרצה אל מרחבי המרשתת והרשתות החברתיות תופעה חדשה ושמה פוקימן גו.בתמצית מדובר במשחק ישן ואהוב שזוכה לעדנה ולחיבור לטכנולוגיה חדשה ועולה- טכנולוגיית המציאות הרבודה. (Augmented reality) השחקנים מסתובבים ברחובות כשהם נועצים פניהם באפליקציית המשחק שבסמארטפון ומנסים לאתר דמויות מצוירות על המסך שחברת המשחקים "הטמינה" ברחובות בגנים במבנים באזורים שונים בעולם והכל על בסיס זיהוי מקום השחקן (GPS). תופעה שהאנושות לומדת את משמעויותיה כרגע. יש שמדגישים את החיובי (אנשים סוף סוף קמו מכורסת הבטטה והתחילו ללכת- -הסוף למגפת ההשמנה בדרך.) ויש המדגישים את הצד השלילי (המשחק מחייב מבט קבוע במסך תוך כדי הליכה- מתכון לאסון כשאנשים חוצים כביש או נופלים לבורות) ויש גם את ההיסטריים (אוטוטו פיקאצ'ו עם דגל כהנא חי בהר הבית) זה כל כך חדש אז נמתין ונראה.

11111111111111111

כדי לקרוא יותר על מרכיבי המשחק שבכל מקרה מתברר כסוג של שגעת חדשה אתם מוזמנים לגגל " מה זה פוקימון גו ?" . לענינו חשוב לשאול מדוע תופעה כזו שנדמית כמו הזיית קיץ חם במיוחד, רלוונטית לנו העוסקים במקצועות התעסוקה?

 

תשובה אחת היא משום שיש כאן סוג של עיסוק מעולם המשחק והפנאי שסוחף מליונים בגילאי התעסוקה בבת אחת ומעיד על מה שמעסיק את נפש הבריות. אנחנו יודעים שלמישחוק תהליכים יש היום מקום רב בשוק התעסוקה בעיקר בהיבטים של הדרכה ולמידה וכאן נפתח פוטנציאל מענין. האם מה שמתגלה כמושך וכמיומנות נרכשת בזמן הפנאי יכול להיתרגם למיומנות רלוונטית לתהליכי הכשרה השתלמות והסבה מקצועית.היבט נוסף קשור לעובדה שהמשחק בנוי מתלכיד של שתי טכנולוגיות GPS ומציאות רבודה. טכנולוגיות זיהוי המקום מוכרות לכולנו בעיקר דרך אפליקציית הניווט וויז שמאתרת את מיקום הרכב שלנו ואת יעד הנסיעה ומחברת אותנו בדרך הקצרה ביותר בינהם. טכנולוגיות המציאות הרבודה זכתה לפחות חשיפה אך לעוסקים בתחומי החדשנות היא מוכרת היטב כטכנולוגיה בטרנד עולה בכל קנה מידה. העליה שלה מזכירה טכנולוגיות כמו הדפסת תלת מימד או תחבורה ברכבים אוטונומיים. זהו תחום מאיץ היות שהוא מבוסס על מערכות דיגיטליות ומשום כך כפוף לחוקי ההאצה האקספוננציאליים. די אם נזכיר תופעה ללא תקדים של חברה בשם מג'יק ליפ (עם מייסד גאון ,ישראלי לשעבר בשם רוני אבוביץ ) הפועלת ממיאמי אשר גייסה סכום עתק של 140 מילארד דולר לפיתוח מוצרי מציאות רבודה. (כן, מילארד ולא מליון)

22222222222

פוקימון גו כמשחק שמלהיב את הבריות הוא איפוא קצה קרחון שמעיד שיישומי הטכנולוגיה הרבודה כבר כאן והם כאן כדי להתרחב ולהתפתח משמעותית לכדי תעשייה שלמה וחדשה. אגב, לפני יומיים חשפה חברת מיקרוסופט בסרטון קצר את החזון שלה לשילוב טכנולוגיות מציאות רבודה במשרדי העתיד. תוכלו לצפות בסרטון כאן. לחברה שלקוחותיה הם ארגונים ועסקים חשוב להדגים את היישומים הקשורים בעבודה. חזונה של החברה הוא שמה שהיום משודר אלינו דרך מסכי מחשב וסמארטפון עומד לעבור מהפכה והמשרד שלנו עומד לעבור שינוי לחלל עבודה שהקירות הרפצה והתקרות שלו יוכלו להיות סוג של מרחב שיתופי למולטימדיה ולעבודה שיתופית, ממש כמו שחברת התעופה היפנית מפתחת את מערכי ההכשרה של מהנדסי התעופה שלה בטכנולוגיה זו.

עליית יישומי טכנולוגית המציאות הרבודה רלוונטים גם לתחום קידום התעסוקה. כלכלה שלמה של מקצועות יכולה להיות כאן רלוונטית לצרכי הכוון וגיוון תעסוקתי: גרפיקה, אנימציה, תיכנות, עיצוב, הנדסת חומרה, ניהול, מקצועות מתחום הגיימינג ההדרכה, התיירות הפקת התוכן ועוד. צפוי שבקרוב מכונים ומכללות יציעו התמחות בתחום "הנדסת מציאות רבודה" ואחריהן יגיעו גם האוניברסיטאות עם תארים רלוונטיים ותקציבי מחקר.עסקים חדשים יתפתחו סביב הטכנולוגיה למשל אפליקציות תיירות ששותלות יישויות וירטואליות במצדה ובכותל והשימוש באפליקציה מאפשר תהליכי מישחוק של למידה מרפרפת שמאפיינת התנהגות תיירית. אם זה קצת מבלבל לא נורא ככה זה כשזה חדש. גם כשטוויטר פרצה אל התודעה בשעתו זה נראה הזוי. מי בכלל יתקשר במגבלות של 140 תווים? מה בכלל המודל העיסקי של זה, למשתמש ולחברה עצמה ? ולימים מסתבר שלא חלף זמן רב ויש כאן חברת ענק שהגדירה בעצם מדיום תקשורתי חדש משל עצמה וסביבה מקצועות רבים ומפרנסים: רכזי ניו מדיה בארגונים, עיתונאים ובלוגרים שניזונים ומזינים את הידיעות שלהם בטוויטר תחילה ועוד כהנה וכהנה אשכול תעסוקות סביב פלטפורמה אחת. אז ברוך הבא פיקאצ'ו.

חלל עבודה שיתופי, יש דבר כזה?

רשמים מביקור מקצועני תבת במתחם הנדל"ן השיתופי

כבר שנות דור, שהתנועה הקיבוצית עוסקת בשאלה: איך גורמים לחברות וחברי המשק, לעבוד יום עבודה כמו שצריך? איך מחברים בין ערכי העבודה, לשגרת יום העבודה?

 קיבוצניק צעיר אחד, אדם נוימן שמו, מצא תשובה מענינת וקרא לה  .WEWORK

היום ביקרנו באחד ממתחמי החברה שלו בתל אביב. אדם, היזם והבעלים של חברת WEWORK  היה צריך להרחיק עד ניו יורק כדי לפגוש את שותפו המעצב האיטלקי מיגל מקלבי, בכדי לעלות על ההברקה

 על מה זה בדיוק  WEWORK – מתחם הנדל"ן השיתופי, תוכלו לקרוא באריכות כאן ואם תרצו עוד, אז גם כאן.  אך בתמצית, מדובר בחלל עבודה משותף עם VIBE מטורף.

החברה שהקימו  השניים היא בסך הכל בת 5 שנים ושוויה מוערך בכ 10 מילארד דולר, שזה גבוה משמעותית מהשווי של כל מה שהתנועה הקיבוצית מייצרת בעשור. יש לה סניפים בארה"ב ובאירופה, וקצב ההתרחבות שלה בכלל ובתוך ישראל בפרט שובר שיאים

כעוסקים מקצועיים בתחום התעסוקה קפצנו לביקור חקרני. באנו סקרנים ומלאי שאלות בעיקר לגבי הרלוונטיות של המקום והקונספט לעולם התעסוקה. האמת היא שברגע שהתישבנו במתחם השיתופי ה- VIBE של המקום הילך עלינו את קסמו. רוחל'ה מנהלת המקום הקדישה לנו חצי שעה שלמה לסיור והסברים וכאן ההזדמנות להודות לה (אל תדאגו עשינו לה אינטייק עצבני, כל הרקע התעסוקתי שלה פוענח)

111111.

התישבנו באזור הפתוח של המתחם, שהוא סלון ענק שצמוד לו מטבח ענק. ורוחלה הסבירה: כל חבר (WeWork member) ששילם דמי חבר, מכל מקום בעולם, יכול לבוא לכאן לעבוד, להפגש להרגיש שייך לקהילה ולהנות משתיה מגוונת ונשנושים במטבח. בחלק אחר  של המתחם יש שולחנות ייעודיים, שולחנות בשיטת הכסא החם, חדרי עבודה מאובזרים, חדר הנקה, שרותים עם דלתות של חללית, מבואה מעוטרת בגרפיטי, חדרי שיחה אטומים לטלפונים וועידות סקייפ, ספריה עם ספרים שאף אחד לא ממש קורא, חדרי ישיבות,חדרים שוקקים ורועשים וחללים שקטים במיוחד.

בתוך המתחם כולו עובדים, נפגשים ויוצרים, נשים וגברים מרושתים, וארגונים עם תודעה רשתית הבאים לכאן כדי לעבוד להיפגש לשתף פעולה, לצוד ראשים וכשרונות לאתר לקוחות ולהיות קרובים למרכז הענינים. נראה שמנקודת מבט של מעסיק יש כאן ממש גן עדן. WEWORK דואגת למעטפת תשתיתית, תחזוקתית וקהילתית והמעסיק והעובדים מתפנים לעבודה עצמה.

נראה גם שהמקום ממש תפור על דור הy  ובמידה רבה הומוגני (גברים-חילונים-תלאביביים) אך לדברי רוחל'ה יש גיוון רב. (מנין מנחה כל יום, מתחם כשר במטבח, יש כמובן נשים ויש גם יזמים ערבים והרבה ממברס מחו"ל). במשך שהותנו זה ממש לא הרגיש לרובנו שהסובבים אותנו נמצאים כרגע בעבודה. משהו הפך את הכל לסוג של פאן. מסביבך כל הזמן תחלופה מתמדת של אנשים, תחושת קהילה עסוקה ורוחשת, אירועים מסוגים שונים ורשת חברתית תעסוקתית בינלאומית מקוונת, באמצעותה אתה מתרשת, יוצר לעצמך תעסוקה חדשה ומאתר הזדמנויות שמנפיקים 50 אלף החברים ברשת.

הביקור התגלה כחוויתי במיוחד ועורר המון שאלות:

האם כך בעצם נראה אקוסיסטם חדשני של עולם התעסוקה העתידי?

 ("אנחנו גם ידידותיים לחיות" אמרה רוחלה כשכלב קטן וחמוד חלף לידינו, כאילו דא…).

האם ראוי שתבת תיקח כאן משרד? או שאולי גם בלי הסביבה המשרדית הזאת תטפח קהילת עבודה? האם ראוי שמקדמות ומקדמי התעסוקה יכירו את המקום והקונספט? יפנו לכאן משתתפים בעלי פוטנציאל יזמי?האם זהו מקום ופורמט שניתן להעתיקו גם למשרדי תבת? לתוכניות ואוכלוסיות תבת? אם לא מדוע? עד כמה החיבור  לשרונה מרקט ולפריים לוקשיין שלה חשוב?  מה הערך המותגי והבינלאומיות עושים למקום ולעובדים בו? איזו מין קהילה נוצרת כאן? האם זוהי גירסא ממותנת, גלובלית ופוסט מודרנית של קהילת הקיבוץ שחווה אדם? האם מה שמצליח כאן הוא בעצם המרחב הבריא לאינדבידואל המסובב בקהילה המכבדת ומאפשרת את המרחב הפרטי שלו? עוד כהנה שאלות.

זה נכון ש"אדם לעמל יולד"(איוב ה'). לא אדם נוימן, הוא כבר לא צריך יותר לעבוד יום בחייו, אבל גם אם יתחשק לו בכל זאת לעבוד אזי ב WEWORK SARONA זה בטח ירגיש לו אחרת.